ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 80: שיר השירים בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן וארבעת הזהרים שבארבעה שמות › פיסקה 17

הזהר השני חי העולמים צבאו"ת - וחבורו בשיר עד שנקרא שיר השירים

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן וארבעת הזהרים שבארבעה שמות · מאמר 80 · פיסקה 17

לשון הזוהר

זָהֳרָא תִּנְיָינָא, הוּא זוֹהַר דְּכָל עַיְינִין עִילָּאִין סְתִימִין, כָּנֵישׁ לְגַבֵּיהּ. וְהוּא זוֹהַר נָצֵיץ לְעַיְינִין, דְלָא יָכִילוּ לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, וְהַאי אִיקְרֵי חַי. וּבְגִין דְּאִיהוּ חַי, נָטֵיל כָּל זְהִירִין עִלָּאִין סְתִימִין, וְזָרֵיק זְהִירִין נְצִיצִין לְתַתָּא, וַעֲבֵיד פֵּירִין וְאִיבִּין לִזְנֵיהּ. וְדָא זוֹהַר חַי, אִיקְרֵי חַי הָעוֹלָמִים. וְדָא אִיהוּ כְּלָלָא דְּעִילָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְעַל דַּאֲפֵיק זָהֳרִין נְצִיצִין, וַעֲבֵיד אִיבִּין לִזְנֵיהּ, אִיקְרֵי הַאי זוֹהַר צְבָאוֹ"ת. וְדָא אִיהוּ דְּתֵיאוּבְתֵּיהּ תָּדִיר, לְשַׁבָּחָא תְּדִירָא, בְּהַאי זוֹהַר קַדְמָאָה דְּאִקְרֵי שִׁיר. וְכַד כְּלִילָן כַּחֲדָא בְּחִבּוּרָא חָדָא בְּלָא פֵּירוּדָא, גּוֹ תֵּיאוּבְתָּא שְׁלֵימָא, כְּדֵין אִיקְרֵי כֹּלָּא שִׁיר הַשִּׁירִים.

תרגום

הַזֹּהַר הַשֵּׁנִי, הוּא זֹהַר שֶׁכָּל הָעֵינַיִם הָעֶלְיוֹנוֹת הַסְּתוּמוֹת, נֶאֱסָפוֹת אֵלָיו. וְהוּא זֹהַר נוֹצֵץ לָעֵינַיִם, שֶׁלֹּא יְכוֹלוֹת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְזֶה נִקְרָא ׳חַי׳. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חַי, נוֹטֵל כָּל הַזְּהָרִים הָעֶלְיוֹנִים הַסְּתוּמִים, וְזוֹרֵק זְהָרִים נוֹצְצִים לְמַטָּה, וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת וְתוֹצָרוֹת לְמִינוֹ. וְזֹהַר חַי זֶה, נִקְרָא ׳חַי הָעוֹלָמִים׳. וְזֶה הוּא כְּלַל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל שֶׁהוֹצִיא זְהָרִים נוֹצְצִים, וְעָשָׂה תּוֹצָרוֹת לְמִינוֹ, נִקְרָא זֹהַר זֶה צבאו"ת. וְזֶה הוּא שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד, לְשַׁבֵּחַ תָּמִיד, בְּזֹהַר רִאשׁוֹן זֶה הַנִּקְרָא ׳שִׁיר׳. וּכְשֶׁכְּלוּלִים כְּאֶחָד בְּחִבּוּר אֶחָד בְּלֹא פֵּרוּד, בְּתוֹךְ תְּשׁוּקָה שְׁלֵמָה, אָז נִקְרָא הַכֹּל ׳שִׁיר הַשִּׁירִים׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זהרא תניינא, הוא זוהר דכל עיינין עילאין סתימין, כניש לגביה. והוא זוהר נציץ לעיינין, דלא יכילו לאסתכלא ביה, והאי איקרי חי. ובגין דאיהו חי, נטיל כל זהירין עלאין סתימין, וזריק זהירין נציצין לתתא, ועביד פירין ואיבין לזניה. ודא זוהר חי, איקרי חי העולמים. ודא איהו כללא דעילאי ותתאי, ועל דאפיק זהרין נציצין, ועביד איבין לזניה, איקרי האי זוהר צבאו"ת. ודא איהו דתיאובתיה תדיר, לשבחא תדירא, בהאי זוהר קדמאה דאקרי שיר. וכד כלילן כחדא בחבורא חדא בלא פירודא, גו תיאובתא שלימא, כדין איקרי כלא שיר השירים.

התרגום: הזהר השני, הוא זהר שכל העינים העליונות הסתומות, נאספות אליו. והוא זהר נוצץ לעינים, שלא יכולות להסתכל בו, וזה נקרא ׳חי׳. ומשום שהוא חי, נוטל כל הזהרים העליונים הסתומים, וזורק זהרים נוצצים למטה, ועושה פרות ותוצרות למינו. וזהר חי זה, נקרא ׳חי העולמים׳. וזה הוא כלל העליונים והתחתונים, ועל שהוציא זהרים נוצצים, ועשה תוצרות למינו, נקרא זהר זה צבאו"ת. וזה הוא שתשוקתו תמיד, לשבח תמיד, בזהר ראשון זה הנקרא ׳שיר׳. וכשכלולים כאחד בחבור אחד בלא פרוד, בתוך תשוקה שלמה, אז נקרא הכל ׳שיר השירים׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: