׳וישב העפר על הארץ כשהיה׳ - חרבן העולם וחדושו בתחיית המתים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן וארבעת הזהרים שבארבעה שמות · מאמר 80 · פיסקה 12
לשון הזוהר
׳וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר׳ - וּמַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית נִיתַּן לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בְּכָל יוֹם. ׳וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳ - וְיִכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְהָעוֹלָם יִכְלֶה, וְהֶעָפָר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה מִמֶּנּוּ, יָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם חָרֵב ׳כְּשֶׁהָיָה. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳, וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כְּתִיב, (דניאל י״ב:ב׳) ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ׳. אֲתָא ר' עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְרוֹנוֹס, וּנְשָׁקוּהוּ בְּרֵישֵׁיהּ. קָרָא עֲלֵיהּ, (משלי י״ח:ט״ו) ׳לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת׳.
תרגום
׳וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר׳ (קהלת יב, ו) - וּמַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית נִתַּן לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בְּכָל יוֹם. ׳וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳ (קהלת יב, ז) - וְיִכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְהָעוֹלָם יִכְלֶה, וְהֶעָפָר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה מִמֶּנּוּ, יָשׁוּב כְּבַתְּחִלָּה, וְיִהְיֶה הָעוֹלָם חָרֵב ׳כְּשֶׁהָיָה. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ - וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם כְּבַתְּחִלָּה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כָּתוּב, (דניאל י״ב:ב׳) ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ׳ (דניאל יב, ב) - בָּא רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי מְרוֹנוֹס, וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ. קָרָא עָלָיו, (משלי י״ח:ט״ו) ׳לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ונרץ הגלגל אל הבור׳ - ומלאך המשחית ניתן לו רשות לחבל בכל יום. ׳וישב העפר על הארץ כשהיה׳ - ויכלו כל הנשמות, והעולם יכלה, והעפר שהכל נהיה ממנו, ישוב כבתחלה, ויהיה העולם חרב ׳כשהיה. והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳, ויתחדש העולם כבתחלה. ובאותו זמן כתיב, (דניאל י״ב:ב׳) ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו׳. אתא ר' עזריה ורבי מרונוס, ונשקוהו ברישיה. קרא עליה, (משלי י״ח:ט״ו) ׳לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׳.
התרגום: ׳ונרץ הגלגל אל הבור׳ (קהלת יב, ו) - ומלאך המשחית נתן לו רשות לחבל בכל יום. ׳וישב העפר על הארץ כשהיה׳ (קהלת יב, ז) - ויכלו כל הנשמות, והעולם יכלה, והעפר שהכל נהיה ממנו, ישוב כבתחלה, ויהיה העולם חרב ׳כשהיה. והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׳ - ויתחדש העולם כבתחלה. ובאותו זמן כתוב, (דניאל י״ב:ב׳) ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו׳ (דניאל יב, ב) - בא רבי עזריה ורבי מרונוס, ונשקו אותו בראשו. קרא עליו, (משלי י״ח:ט״ו) ׳לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה באחרי מות מאמר א, ז (נו:) אלא מכאן שירותא לאזהרא וכו' פי' שלא ימות כשם שמתו בניו: שיר דאיהו כפול נ"ב זווג דז"ון: דקא מזמרי בני קרח שנתבצר להם מקום גבוה בגיהנם ועליו היו אומרים שירה על אביהן ודתן ואבירם שנשארו…
אור החמה: מן המקבילה בהקדמה מאמר ה, א (ב.) גליון אר"ש על דא שמיא וחיליהון במ"ה אתבריאו וגו' ר"ל ב' עולמות ברא עולם העליון בינה שהוא מ"י ברא שמים וארץ דאצילות ומ"ה בראה שמים וארץ דלתתא והיינו שאמר בסמוך אוזיפת לברתא מנהא כאימ' ברתה: ומ"ש…
שעת רצון: מן המקבילה בהקדמה מאמר ה, א (ב.) אמר רבי שמעון על דא שמיא וחיליהון במ"ה איתבריאו. פירוש, לפי שאמר שסוד שם אלהי"ם הוא 'מי' שהיא אימא מתלבשת ב'אלה' שהם ו"ק, והיינו התלבשות נה"י דאימא בסוד מוחין בגו גופא דז"א. ואמנם העיקר המוחין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: