סדר השירות בשלש משמרות הלילה - והשירה העולה לעת הבקר
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - בי"ת רא"ש, התורה ראשית, ושירת משמרות הלילה · מאמר 8 · פיסקה 13
לשון הזוהר
וְתֵהַע לָךְ הָאֵיךְ, כַּד יִשְׂרָאֵל מְסַיְּימִים צְלוֹתְהוֹן בְּלֵילְיָא, נָסְבִין שִׁירָתָא בַּתְרֵיהוֹן, אִינוּן דְּנִקְרָאִים אִישִׁים, וְאָמְרֵי שִׁירָתָא. וּמַאי שִׁירָתָא אָמְרִין. ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וְגו'׳ (שם ה) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תַּעְטְרֵהוּ וְגו' ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. בְּמִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה נָסְבִין שִׁירָתָא, אִינוּן דְּנִקְרָאִים מַלְאָכִים וְחַשְׁמַלִּים וְאֶרְאֶלִים. וּמַאי אָמְרֵי, (שם כט) הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים. בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, עַד דְּסַיֵּים מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה, דְּהַהִיא שַׁעֲתָא הִיא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּעֵדֶן מַמָּשׁ, דְּגָנִיז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. פָּתְחֵי חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבַתְרֵיהוֹן שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וּכְרוּבִים, וְאָמְרֵי ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳ (שם לא) ׳סוֹלוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ׳. בִּתְחִלַּת מִשְׁמָרָה תְּלִיתָאָה, נָסְבִין שִׁירָתָא אִינוּן דְּנִקְרָאִים אֱלֹהִים, וְאָמְרֵי ׳וַה' לָעוֹלָם יֵשֵׁב וְגו'׳. כַּד אָתֵי צַפְרָא, פָּתְחֵי שְׁמַיָא וְאָמְרֵי, ׳הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגו'׳ (שם יט). כּוֹכְבֵי בֹקֶר אָמְרֵי, ׳מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וְגו'׳ (שם קמז), ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳. אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים בְּנֵי אֱלֹהִים פָּתְחֵי וְאָמְרֵי, (תהילים כ״ט:א׳) הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.
תרגום
וְתֵדַע לָךְ כֵּיצַד: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְסַיְּמִים תְּפִלָּתָם בַּלַּיְלָה, נוֹשְׂאִים שִׁירָה אַחֲרֵיהֶם אוֹתָם הַנִּקְרָאִים אִישִׁים, וְאוֹמְרִים שִׁירָה. וּמָה הַשִּׁירָה שֶׁאוֹמְרִים? (שם ה) ׳מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ׳ וְגוֹ׳ - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תַּעְטְרֵהוּ וְגו' (תהלים ח, ו) וְגוֹ׳ ה'אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ (תהלים ח, ב)׳ - בְּמִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה נוֹשְׂאִים שִׁירָה, אוֹתָם הַנִּקְרָאִים מַלְאָכִים וְחַשְׁמַלִּים וְאֶרְאֶלִים. וּמָה הֵם אוֹמְרִים? (שם כט) ׳הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים׳. בְּמַחֲצִית הַלַּיְלָה בְּדִיּוּק, עַד שֶׁמְּסַיֶּימֶת מִשְׁמָרָה שְׁנִיָּה, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה הקב"ה מִסְתַּכֵּל בְּגַן עֵדֶן מַמָּשׁ, הַגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. פּוֹתְחוֹת חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְאַחֲרֵיהֶן שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וּכְרוּבִים, וְאוֹמְרִים (שם לא) ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳ - (שם סח) ׳סוֹלוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ׳. בִּתְחִלַּת מִשְׁמָרָה שְׁלִישִׁית, נוֹשְׂאִים שִׁירָה אוֹתָם הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִים, וְאוֹמְרִים וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב וְגוֹ׳. כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם וְאוֹמְרִים, ׳הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל׳ וְגוֹ׳. - כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר אוֹמְרִים, (שם קמז) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וְגו', ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳ - אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים בְּנֵי אֱלֹהִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים, (תהילים כ״ט:א׳) הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותהע לך האיך, כד ישראל מסיימים צלותהון בליליא, נסבין שירתא בתריהון, אינון דנקראים אישים, ואמרי שירתא. ומאי שירתא אמרין. ׳מה אנוש כי תזכרנו וגו'׳ (שם ה) ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו וגו' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. במשמרה שניה נסבין שירתא, אינון דנקראים מלאכים וחשמלים ואראלים. ומאי אמרי, (שם כט) הבו לה' בני אלים. בפלגות ליליא ממש, עד דסיים משמרה שניה, דההיא שעתא היא דקודשא בריך הוא מסתכל בעדן ממש, דגניז לצדיקים לעתיד לבוא. פתחי חיות הקדש, ובתריהון שרפים ואופנים וכרובים, ואמרי ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳ (שם לא) ׳סולו לרוכב בערבות ביה שמו׳. בתחלת משמרה תליתאה, נסבין שירתא אינון דנקראים אלהים, ואמרי ׳וה' לעולם ישב וגו'׳. כד אתי צפרא, פתחי שמיא ואמרי, ׳השמים מספרים כבוד אל וגו'׳ (שם יט). כוכבי בקר אמרי, ׳מונה מספר לכוכבים וגו'׳ (שם קמז), ׳גדול אדונינו ורב כח׳. אותם המלאכים הנקראים בני אלהים פתחי ואמרי, (תהילים כ״ט:א׳) הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז.
התרגום: ותדע לך כיצד: כשישראל מסימים תפלתם בלילה, נושאים שירה אחריהם אותם הנקראים אישים, ואומרים שירה. ומה השירה שאומרים? (שם ה) ׳מה אנוש כי תזכרנו׳ וגו׳ - ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו וגו' (תהלים ח, ו) וגו׳ ה'אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח, ב)׳ - במשמרה שניה נושאים שירה, אותם הנקראים מלאכים וחשמלים ואראלים. ומה הם אומרים? (שם כט) ׳הבו לה' בני אלים׳. במחצית הלילה בדיוק, עד שמסיימת משמרה שניה, שבאותה שעה הקב"ה מסתכל בגן עדן ממש, הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. פותחות חיות הקדש, ואחריהן שרפים ואופנים וכרובים, ואומרים (שם לא) ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳ - (שם סח) ׳סולו לרוכב בערבות ביה שמו׳. בתחלת משמרה שלישית, נושאים שירה אותם הנקראים אלהים, ואומרים וה' לעולם ישב וגו׳. כשבא הבקר, נפתחים השמים ואומרים, ׳השמים מספרים כבוד אל׳ וגו׳. - כוכבי הבקר אומרים, (שם קמז) מונה מספר לכוכבים וגו', ׳גדול אדונינו ורב כח׳ - אותם המלאכים הנקראים בני אלהים פותחים ואומרים, (תהילים כ״ט:א׳) הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: