ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 8: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - בי"ת רא"ש, התורה ראשית, ושירת משמרות הלילה › פיסקה 14

האפלת השחר קדם האור - כך גאולת ישראל מתוך צרה ודחק

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - בי"ת רא"ש, התורה ראשית, ושירת משמרות הלילה · מאמר 8 · פיסקה 14

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמוֹ דְּקָדְרָא שַׁחֲרָא, וְהָדַר נְהוֹרָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יוֹסֵי, תָּא וְאַחֲזֵי לָךְ דְּכָךְ הִיא גְּאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּעִידְנָא דְּיִנְהַר לְהוֹן שִׁמְשָׁא דִּגְאוּלָּתָא, יֵתֵי לְהוֹן עָקָא בָּתַר עָקָא, וְקַדְרוּתָא בָּתַר קַדְרוּתָא, עַד דְּאִינוּן בָּהּ, יִנְהַר עֲלֵיהוֹן נְהוֹרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ו׳:ג׳) כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ. וּכְתִיב (מלאכי ג׳:כ׳) ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳. וּבְזִמְנָא הַהִיא מִלְחָמוֹת יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם, ׳גּוֹי בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר׳, וְצָרוֹת רַבּוֹת יִתְחַדְּשׁוּ עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁיֻּקְּדְרוּ פְּנֵיהֶם כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְאַחַר כַּךְ יִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶן גְּאוּלָּתָן מִתּוֹךְ שַׁאֲגַת לַחֲצָם וְדָחְקָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם, (תהילים כ״ב:א׳) ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳. ׳אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳, אַיֶּלֶת הַבּוֹקֶר הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֶלָּא עַל אַיֶּלֶת וְחוֹזֶק דְּשַׁחֲרוּתָא דְיִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל׳ (שם פח, ה). בְּהַהִיא שַׁעֲתָא יִזְעֲקוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיֵמְרוּן ׳אֵלִי אֵלִי לָמָּה עֲזַבְתָּנִי׳, מִגּוֹ עָקַתְהוֹן, לְבָתַר מַה כְּתִיב, (תהילים ל׳:י״ב) ׳פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְרֵנִי שִׂמְחָה׳.

תרגום

בְּעוֹד הֵם הוֹלְכִים, רָאוּ שֶׁהֶאֱפִיל הַשַּׁחַר, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הָאוֹר. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה לְרַבִּי יוֹסֵי: בֹּא וְאַרְאֶה לָךְ שֶׁכָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בָּעֵת שֶׁתָּאִיר לָהֶם שֶׁמֶשׁ הַגְּאֻלָּה, תָּבֹא עֲלֵיהֶם צָרָה אַחַר צָרָה, וַאֲפֵלָה אַחַר אֲפֵלָה, עַד שֶׁמִּתּוֹכָהּ יָאִיר עֲלֵיהֶם אוֹרוֹ שֶׁל הקב"ה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ו׳:ג׳) כְּשַׁחַר נָכוֹן מֹצָאוֹ. וּכְתִיב (מלאכי ג׳:כ׳) ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ). וּבַזְּמַן הַהוּא מִלְחָמוֹת יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם, ׳גּוֹי בְּגוֹי, וְעִיר בְּעִיר׳ (דברי הימים ב טו, ו) - וְצָרוֹת רַבּוֹת יִתְחַדְּשׁוּ עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁיֻּקְּדְרוּ פְּנֵיהֶם כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְאַחַר כַּךְ יִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶן גְּאוּלָּתָן מִתּוֹךְ שַׁאֲגַת לַחֲצָם וְדָחְקָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הֲשָׁלוֹם, (תהילים כ״ב:א׳) ׳לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳ (תהלים כב, א) - ׳אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר׳, אַיֶּלֶת הַבּוֹקֶר הָיָה לוֹ לוֹמַר. אֶלָּא עַל אַיֶּלֶת וְחוֹזֶק שֶׁל שַׁחְרוּת יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל׳ (שם פח, ה). בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה יִזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיֹאמְרוּ ׳אֵלִי אֵלִי לָמָּה עֲזַבְתָּנִי׳ - מִגּוֹ עָקַתְהוֹן, לְבָתַר מַה כְּתִיב, (תהילים ל׳:י״ב) ׳פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְרֵנִי שִׂמְחָה׳ (תהלים ל, יב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, חמו דקדרא שחרא, והדר נהורא. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי, תא ואחזי לך דכך היא גאולתן של ישראל. בעידנא דינהר להון שמשא דגאולתא, יתי להון עקא בתר עקא, וקדרותא בתר קדרותא, עד דאינון בה, ינהר עליהון נהורא דקודשא בריך הוא, שנאמר (הושע ו׳:ג׳) כשחר נכון מצאו. וכתיב (מלאכי ג׳:כ׳) ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳. ובזמנא ההיא מלחמות יתעוררו בעולם, ׳גוי בגוי, ועיר בעיר׳, וצרות רבות יתחדשו על שונאיהם של ישראל. עד שיקדרו פניהם כשולי קדרה, ואחר כך יתגלה עליהן גאולתן מתוך שאגת לחצם ודחקם. וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום, (תהילים כ״ב:א׳) ׳למנצח על אילת השחר׳. ׳אילת השחר׳, אילת הבוקר הוה ליה למימר. אלא על אילת וחוזק דשחרותא דישראל. כמה דאת אמר ׳כגבר אין איל׳ (שם פח, ה). בההיא שעתא יזעקון בני ישראל, וימרון ׳אלי אלי למה עזבתני׳, מגו עקתהון, לבתר מה כתיב, (תהילים ל׳:י״ב) ׳פתחת שקי ותאזרני שמחה׳.

התרגום: בעוד הם הולכים, ראו שהאפיל השחר, ואחר כך חזר האור. אמר רבי חזקיה לרבי יוסי: בא ואראה לך שכך היא גאלתם של ישראל. בעת שתאיר להם שמש הגאלה, תבא עליהם צרה אחר צרה, ואפלה אחר אפלה, עד שמתוכה יאיר עליהם אורו של הקב"ה, שנאמר (הושע ו׳:ג׳) כשחר נכון מצאו. וכתיב (מלאכי ג׳:כ׳) ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳ (מלאכי ג, כ). ובזמן ההוא מלחמות יתעוררו בעולם, ׳גוי בגוי, ועיר בעיר׳ (דברי הימים ב טו, ו) - וצרות רבות יתחדשו על שונאיהם של ישראל. עד שיקדרו פניהם כשולי קדרה, ואחר כך יתגלה עליהן גאולתן מתוך שאגת לחצם ודחקם. וזהו שאמר דוד המלך עליו השלום, (תהילים כ״ב:א׳) ׳למנצח על אילת השחר׳ (תהלים כב, א) - ׳אילת השחר׳, אילת הבוקר היה לו לומר. אלא על אילת וחוזק של שחרות ישראל. כמו שנאמר ׳כגבר אין איל׳ (שם פח, ה). באותה השעה יזעקו בני ישראל, ויאמרו ׳אלי אלי למה עזבתני׳ - מגו עקתהון, לבתר מה כתיב, (תהילים ל׳:י״ב) ׳פתחת שקי ותאזרני שמחה׳ (תהלים ל, יב).

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה באמור מאמר א, ד - התאמה חלקית ◆ וגניז ליה וכו' עיין בפ' בראשית ואחד מן הפירושים שכתבנו שם הוא שה' חסדים דאימא נגנזים ביסוד דידיה ודידה וזהו לצדיקייא. ע"ש באורך. מרישא דעלמא לסייפי דעלמא . פי' מבינה עד המ':

הסולם: מן המקבילה באמור מאמר א, ד - התאמה חלקית פעלת וכו' , בזמנא דאתברי וכו׳: פעלת, כי בזמן שנברא העולם היה אור הזה עומד ומאיר מראש העולם עד סוף העולם. כשנסתכל הקב״ה באלו הרשעים העתידים לעמוד בעולם, גנז אור ההוא, ז״ש, וימנע מרשעים…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: מן המקבילה באמור מאמר א, ד - התאמה חלקית וזמין לאנהרא כולא לצדיקייא לעלמא דאתי דייקא לעלמא דאתי שהוא בעולם הבא שאז יאיר כולו בשלימות גדול והוא נק' שמש צדקה. ומכאן ראיה שסוד השמש הוא אור אבא המאיר בתוך זעיר:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: