ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 79: שיר השירים - סודן של האותיות הגדולות שבראשי הספרים ותקון העולם כדיוקן אדם › פיסקה 4

׳מחני נא מספרך׳ - מחיית שם משה מפרשת ואתה תצוה

זוהר חדש · שיר השירים - סודן של האותיות הגדולות שבראשי הספרים ותקון העולם כדיוקן אדם · מאמר 79 · פיסקה 4

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךְ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳ (שמות לב, לב). קְלָלָא דָא עַל תְּנַאי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחִיל לְחוֹבֵיהוֹן בְּגִינֵיהּ דְּמשֶׁה, וְאַף עַל פִּי כֵּן אִתְמְחֵי מִפָּרְשָׁתָא מַעַלְיָיתָא בְּאוֹרַיְיתָא, בְּפִיקּוּדָא דְּעוֹבָדָא דְמַשְׁכְּנָא, וְאִיהִי פָּרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה. דְּהֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב שְׁמֵיהּ דְּמשֶׁה בְּכָל מִלָּה וּמִלָּה, וּבְכָל פִּיקּוּדָא וּפִיקּוּדָא דְּתַמָּן, וְאִתְמְחֵי מִכָּל הַהִיא פָּרְשָׁתָא, דְּלָא אִדְכַּר תַּמָּן. הֱוֵי קִלְּלַת חָכָם אֲפִילּוּ עַל תְּנַאי, אִתְקַיַּים.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךְ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳ (שמות לב, לב) - קְלָלָה זוֹ עַל תְּנַאי, וְהקב"ה מוֹחֵל עֲוֹנָם בִּגְלַל מֹשֶׁה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְחָה מִפָּרָשָׁה מְעֻלָּה בַּתּוֹרָה, בְּמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, וְהִיא פָּרָשַׁת ׳וְאַתָּה תְּצַוֶּה׳. שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב שֵׁם מֹשֶׁה בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁשָּׁם, וְנִמְחָה מִכָּל אוֹתָהּ הַפָּרָשָׁה, שֶׁלֹּא נִזְכַּר שָׁם. הֱוֵי, קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, מִתְקַיֶּמֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׳ (שמות לב, לב). קללא דא על תנאי, וקודשא בריך הוא מחיל לחוביהון בגיניה דמשה, ואף על פי כן אתמחי מפרשתא מעלייתא באורייתא, בפיקודא דעובדא דמשכנא, ואיהי פרשת ואתה תצוה. דהוה ליה למיכתב שמיה דמשה בכל מלה ומלה, ובכל פיקודא ופיקודא דתמן, ואתמחי מכל ההיא פרשתא, דלא אדכר תמן. הוי קללת חכם אפילו על תנאי, אתקיים.

התרגום: פתח ואמר, ׳ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׳ (שמות לב, לב) - קללה זו על תנאי, והקב"ה מוחל עונם בגלל משה, ואף על פי כן נמחה מפרשה מעלה בתורה, במצות מעשה המשכן, והיא פרשת ׳ואתה תצוה׳. שהיה לו לכתב שם משה בכל דבר ודבר, ובכל מצוה ומצוה ששם, ונמחה מכל אותה הפרשה, שלא נזכר שם. הוי, קללת חכם אפלו על תנאי, מתקימת.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בנח מאמר כה, ו (סז:) - התאמה חלקית ולא שבק להו קב"ה. כלו' עם היות שהתפלל תפלות הרבה והיה מפציר בתפלה. ולא הועיל לו עד דמסר נפשיה וקב"ה מחיל לון כלו' עם היות שלא היה רצון לפניו לסלוח. כשהגיע לידי מדה זו מחיל לון א"כ…

הסולם: מן המקבילה בנח מאמר כה, ו (סז:) - התאמה חלקית ולא שביק וכו': ולא הניח להקב"ה, עד שמסר עצמו למיתה, על ישראל, שכתוב, ועתה אם תשא חטאתם וגו'. והקב"ה מחל להם, שכתוב, וינחם ה' על הרעה וגו'. ונח לא עשה כן. אלא בקש להנצל, ועזב כל העולם.

לכל המפרשים על פיסקה זו