ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 79: שיר השירים - סודן של האותיות הגדולות שבראשי הספרים ותקון העולם כדיוקן אדם › פיסקה 16

שלג מתחת כסא הכבוד המוטל במי האשה - וטבור העולם נקדת ציון

זוהר חדש · שיר השירים - סודן של האותיות הגדולות שבראשי הספרים ותקון העולם כדיוקן אדם · מאמר 79 · פיסקה 16

לשון הזוהר

כָךָ נְטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּלְגָא מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, וְהַהוּא תַּלְגָא מִתְחַמְּמָא בְּכַמָּה גְּוָונִין, וְאַטֵיל לָהּ בְּגוֹ מַיָיא דְאִיתְתָא. מֵהָכָא, דְּאִתְּתָא לָא מִתְעַבְּרָא עַד דְּתוֹשִׁיד מַיָיא, וּבְאִינוּן מַיִין אַטֵיל דְּכוּרָא תַּלְגָא, דָּא הוּא זַרְעָא דְּאִיהוּ מְחוּבָּר כַּחֲדָא, יַתִּיר מֵהַהוּא דְאִתְתָא, כְּגַוְּונָא דְּתַלְגָא לָקֳבֵיל מַיָיא. לְבָתַר דְּאַטֵיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גּוֹ מַיָיא, בָּרֵיר לֵיהּ וְנָפֵיץ לֵיהּ, וַעֲבַד בְּקַדְמִיתָא טִיבּוּרָא, דְּאִיהוּ נְקוּדָה חָדָא מִגּוֹ בְּרִירוּ דְּתַלְגָא, וְהַהוּא טִיבּוּרָא, אִיהוּ נְקוּדָא דְצִיּוֹן.

תרגום

כָּךְ נָטַל הקב"ה שֶׁלֶג מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, וְאוֹתוֹ הַשֶּׁלֶג מִתְחַמֵּם בְּכַמָּה גְּוָנִים, וּמַטִּיל אוֹתוֹ בְּתוֹךְ מֵי הָאִשָּׁה. מִכָּאן, שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ מִתְעַבֶּרֶת עַד שֶׁתַּזִּיל מַיִם, וּבְאוֹתָם הַמַּיִם מַטִּיל הַזָּכָר שֶׁלֶג, זֶהוּ הַזֶּרַע הַמְחֻבָּר יַחְדָּו, יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ שֶׁל הָאִשָּׁה, כְּעֵין הַשֶּׁלֶג כְּנֶגֶד הַמַּיִם. לְאַחַר שֶׁהִטִּיל אוֹתוֹ הקב"ה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, בּוֹרֵר אוֹתוֹ וּמְנַפֵּץ אוֹתוֹ, וְעוֹשֶׂה בַּתְּחִלָּה טַבּוּר, שֶׁהוּא נְקֻדָּה אַחַת מִתּוֹךְ בְּרִירַת הַשֶּׁלֶג, וְאוֹתוֹ הַטַּבּוּר, הוּא נְקֻדַּת צִיּוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כך נטל קודשא בריך הוא תלגא מתחות כורסי יקריה, וההוא תלגא מתחממא בכמה גוונין, ואטיל לה בגו מייא דאיתתא. מהכא, דאתתא לא מתעברא עד דתושיד מייא, ובאינון מיין אטיל דכורא תלגא, דא הוא זרעא דאיהו מחובר כחדא, יתיר מההוא דאתתא, כגוונא דתלגא לקביל מייא. לבתר דאטיל ליה קודשא בריך הוא גו מייא, בריר ליה ונפיץ ליה, ועבד בקדמיתא טיבורא, דאיהו נקודה חדא מגו ברירו דתלגא, וההוא טיבורא, איהו נקודא דציון.

התרגום: כך נטל הקב"ה שלג מתחת כסא כבודו, ואותו השלג מתחמם בכמה גונים, ומטיל אותו בתוך מי האשה. מכאן, שהאשה אינה מתעברת עד שתזיל מים, ובאותם המים מטיל הזכר שלג, זהו הזרע המחבר יחדו, יותר מאותו של האשה, כעין השלג כנגד המים. לאחר שהטיל אותו הקב"ה בתוך המים, בורר אותו ומנפץ אותו, ועושה בתחלה טבור, שהוא נקדה אחת מתוך ברירת השלג, ואותו הטבור, הוא נקדת ציון.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים