׳עד השמדך׳ שלא יהיה לעולמים - שבועה שלא יכלו ומכות טמונות בחוריהן
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 9
לשון הזוהר
עַד הִשָּׁמְדָךְ, מַה דְּלָא יְהֵי לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָיא, דְּהָא אוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא יְשֵׁיצֵי יַת יִשְׂרָאֵל לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, וְדוּכְרָנֵיהוֹן יְהֵי קַיָּים תְּדִירָא. דִּכְתִיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב-כ״ג) ׳כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם׳. וּכְתִיב, (ירמיהו ל״א:ל״ז) ׳כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה׳ כו'. וְהוֹאִיל וּבְאוֹמָאָה אִיהוּ דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן יִשְׂרָאֵל, זְמִינָא דִּיהוֹן כָּל מַכְתְּשִׁין וּמַרְעִין טְמִירִין וּמְכוּסִין, דְּלָא יִפְקוּן לְבַר לְאַבְאָשָׁא לוֹן, עַד זִימְנָא דְּיִשְׁתֵּיצוּן מִן עָלְמָא, מַה דְּלָא יְהֵא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
תרגום
עַד הִשָּׁמְדָךְ, מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע הקב"ה, שֶׁלֹּא יְכַלֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְזִכְרוֹנָם יִהְיֶה קַיָּם תָּמִיד. שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב-כ״ג) ׳כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם׳ - וְכָתוּב, (ירמיהו ל״א:ל״ז) כֹּה ׳אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה׳ (ירמיה לא, לז) כו - ּ'. וְהוֹאִיל וּבִשְׁבוּעָה הוּא שֶׁלֹּא יִכָּלוּ יִשְׂרָאֵל, עֲתִידִים לִהְיוֹת כָּל הַמַּכּוֹת וְהַמַּחֲלוֹת טְמוּנוֹת וּמְכֻסּוֹת, שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַחוּצָה לְהָרַע לָהֶם, עַד הַזְּמַן שֶׁיִּכָּלוּ מִן הָעוֹלָם, מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עד השמדך, מה דלא יהי לעלם ולעלמי עלמייא, דהא אומי קודשא בריך הוא, דלא ישיצי ית ישראל לעלם ולעלמי עלמין, ודוכרניהון יהי קיים תדירא. דכתיב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב-כ״ג) ׳כן יעמד זרעכם ושמכם׳. וכתיב, (ירמיהו ל״א:ל״ז) ׳כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה׳ כו'. והואיל ובאומאה איהו דלא ישתיצון ישראל, זמינא דיהון כל מכתשין ומרעין טמירין ומכוסין, דלא יפקון לבר לאבאשא לון, עד זימנא דישתיצון מן עלמא, מה דלא יהא לעלם ולעלמי עלמין.
התרגום: עד השמדך, מה שלא יהיה לעולם ולעולמי עולמים, שהרי נשבע הקב"ה, שלא יכלה את ישראל לעולם ולעולמי עולמים, וזכרונם יהיה קים תמיד. שכתוב, (ישעיהו ס״ו:כ״ב-כ״ג) ׳כן יעמד זרעכם ושמכם׳ - וכתוב, (ירמיהו ל״א:ל״ז) כה ׳אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה׳ (ירמיה לא, לז) כו - '. והואיל ובשבועה הוא שלא יכלו ישראל, עתידים להיות כל המכות והמחלות טמונות ומכסות, שלא יצאו החוצה להרע להם, עד הזמן שיכלו מן העולם, מה שלא יהיה לעולם ולעולמי עולמים.