אליהו הבא להשקיט דמעותיו - ל"ב פסוקים כנגד שבילי התורה ונ"ג כנגד ארחותיה
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 4
לשון הזוהר
אַדְהָכֵי, אֲתָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטוֹב, חֲמֵי דִּבְכֵי, אֲמַר בִּשְׁלִיחוּתָא אָחֳרָא הֲוֵינָא זַמִּין, הַשְׁתָּא, וְשַׁדְּרַנִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשַׁכְּכָא דְּמָעִיךְ. אִי רַבִּי, אִי רַבִּי, לָא הֲוָה אִצְטְרִיךְ הַשְׁתָּא לְגַלָּאָה לְצַדִּיקַיָיא מִלִּין אִלֵּין. אֲבָל כָּךְ אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּקְלָלוֹת קַדְמָאִין אִית ל"ב קְרָאֵי, וְכָלְהוֹ לָקֳבֵיל שְׁבִילֵי דְאוֹרַיְיתָא. בִּקְלָלוֹת בַּתְרָאי אִית בְּהוּ נ"ג קְרָאֵי, לָקֳבֵיל פָּרְשִׁיָּין וְאוֹרְחִין דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
בֵּינְתַיִם, בָּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, רָאָה שֶׁבּוֹכֶה, אָמַר בִּשְׁלִיחוּת אַחֶרֶת הָיִיתִי מוּכָן, וְעַכְשָׁו, שְׁלָחַנִי הקב"ה לְהַשְׁקִיט אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ. אוֹי רַבִּי, אוֹי רַבִּי, לֹא הָיָה צָרִיךְ עַכְשָׁו לְגַלּוֹת לַצַּדִּיקִים דְּבָרִים אֵלֶּה. אֲבָל כָּךְ אָמַר הקב"ה, בַּקְּלָלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת יֵשׁ ל"ב פְּסוּקִים, וְכֻלָּם כְּנֶגֶד שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה. בַּקְּלָלוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת יֵשׁ בָּהֶן נ"ג פְּסוּקִים, כְּנֶגֶד פָּרָשִׁיּוֹת וְאָרְחוֹת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי, אתא אליהו זכור לטוב, חמי דבכי, אמר בשליחותא אחרא הוינא זמין, השתא, ושדרני קודשא בריך הוא לשככא דמעיך. אי רבי, אי רבי, לא הוה אצטריך השתא לגלאה לצדיקייא מלין אלין. אבל כך אמר קודשא בריך הוא, בקללות קדמאין אית ל"ב קראי, וכלהו לקביל שבילי דאורייתא. בקללות בתראי אית בהו נ"ג קראי, לקביל פרשיין ואורחין דאורייתא.
התרגום: בינתים, בא אליהו זכור לטוב, ראה שבוכה, אמר בשליחות אחרת הייתי מוכן, ועכשו, שלחני הקב"ה להשקיט את דמעותיך. אוי רבי, אוי רבי, לא היה צריך עכשו לגלות לצדיקים דברים אלה. אבל כך אמר הקב"ה, בקללות הראשונות יש ל"ב פסוקים, וכלם כנגד שבילי התורה. בקללות האחרונות יש בהן נ"ג פסוקים, כנגד פרשיות וארחות התורה.