שליחות היונה הנאמנה אל המערה - ובכית רבי שמעון על הדורות שאחריו
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 3
לשון הזוהר
ר' יוֹסֵי בֶּן רִבִּי יְהוּדָה, קָם יוֹמָא חַד בְּצַפְרָא, חָמֵי כָּל אִינוּן עוֹפִין דְּאִינוּן הֲווֹ טָאסָן, וְשַׁפְנִינָא חָדָא אָזְלָא בַּתְרַיְיהוּ. קָם עַל רַגְלוֹי וַאֲמַר, שַׁפְנִינָא, שַׁפְנִינָא מְהֵימְנָא, מִיּוֹמָא טוֹפָנָא דִּיוּקְנָא דְּעַמָּא קַדִּישָׁא, לְךָ יָאוֹת וּלְךָ נָאֶה, זִיל וַעֲבֵיד לִי שְׁלִיחוּתָא חָדָא לְבַר יוֹחָאי, בַּאֲתַר דְּאִיהוּ תַּמָּן. אִסְתַּחֲרָא הַהוּא שַׁפְנִינָא וְקָמַת קַמֵּיהּ. כְּתַב פִּתְקָא חָדָא, וַאֲמַר מָה דַאֲמַר. וְקָמַת שַׁפְנִינָא וּנְטָלַת בְּפוּמָהּ, וַאֲזָלַת לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְשַׁוִּיאַת לֵיהּ בִּכְנָפָא. אִסְתַּכַּל בְּהַהוּא פִּתְקָא, וּבְכָה, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. וַאֲמַר, בָּכֵינָא עַל פְּרִישׁוּתָנָא מִן חַבְרַיָא, וּבָכֵינָא עַל מִלִּין אִלֵּין, דְּלָא אִתְגַּלְּיָין לְהוֹ, מַה יַּעַבְדּוּן דָּרֵי בַּתְרָאי, אִי יַשְׁגִּיחוּן בְּהַאי.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה, קָם יוֹם אֶחָד בַּבֹּקֶר, רָאָה אֶת כָּל אוֹתָם הָעוֹפוֹת הַטָּסִים, וְיוֹנָה אַחַת הוֹלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם. קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר, יוֹנָה, יוֹנָה נֶאֱמָנָה, מִיּוֹם הַמַּבּוּל דְּמוּת עַם קָדוֹשׁ, לְךָ יָאֶה וּלְךָ נָאֶה, לְכִי וַעֲשִׂי לִי שְׁלִיחוּת אַחַת לְבַר יוֹחַאי, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם. הִסְתּוֹבְבָה אוֹתָהּ הַיּוֹנָה וְעָמְדָה לְפָנָיו. כָּתַב פֶּתֶק אֶחָד, וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר. וְעָמְדָה הַיּוֹנָה וְנָטְלָה בְּפִיהָ, וְהָלְכָה אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְשָׂמָה אוֹתוֹ בִּכְנָפָהּ. הִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַפֶּתֶק, וּבָכָה, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. וְאָמַר, בּוֹכֶה אֲנִי עַל פְּרִישׁוּתֵנוּ מֵהַחֲבֵרִים, וּבוֹכֶה אֲנִי עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁלֹּא נִגְלִים לָהֶם, מָה יַּעֲשׂוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרַי, אִם יַשְׁגִּיחוּ בָּזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יוסי בן רבי יהודה, קם יומא חד בצפרא, חמי כל אינון עופין דאינון הוו טאסן, ושפנינא חדא אזלא בתרייהו. קם על רגלוי ואמר, שפנינא, שפנינא מהימנא, מיומא טופנא דיוקנא דעמא קדישא, לך יאות ולך נאה, זיל ועביד לי שליחותא חדא לבר יוחאי, באתר דאיהו תמן. אסתחרא ההוא שפנינא וקמת קמיה. כתב פתקא חדא, ואמר מה דאמר. וקמת שפנינא ונטלת בפומה, ואזלת לגביה דרבי שמעון, ושויאת ליה בכנפא. אסתכל בההוא פתקא, ובכה, הוא ורבי אלעזר בריה. ואמר, בכינא על פרישותנא מן חבריא, ובכינא על מלין אלין, דלא אתגליין להו, מה יעבדון דרי בתראי, אי ישגיחון בהאי.
התרגום: רבי יוסי בן רבי יהודה, קם יום אחד בבקר, ראה את כל אותם העופות הטסים, ויונה אחת הולכת אחריהם. קם על רגליו ואמר, יונה, יונה נאמנה, מיום המבול דמות עם קדוש, לך יאה ולך נאה, לכי ועשי לי שליחות אחת לבר יוחאי, במקום שהוא שם. הסתובבה אותה היונה ועמדה לפניו. כתב פתק אחד, ואמר מה שאמר. ועמדה היונה ונטלה בפיה, והלכה אל רבי שמעון, ושמה אותו בכנפה. הסתכל באותו הפתק, ובכה, הוא ורבי אלעזר בנו. ואמר, בוכה אני על פרישותנו מהחברים, ובוכה אני על דברים אלה, שלא נגלים להם, מה יעשו הדורות שאחרי, אם ישגיחו בזה.