ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 78: כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי › פיסקה 2

קושית החכמים בקללות שאין בהן נחמה - וחבל על חסרונו של בר יוחאי

זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 2

לשון הזוהר

יוֹמָא חַד הֲווֹ חַכִּימַיָיא בְּבֵי מִדְרְשָׁא שׁוֹאֲלִין, וְאָמְרִין, קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אִינוּן כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן. קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה כְּנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי וְגָלוּת אַחֲרוֹן. בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, אִית בְּהוּ הַבְטָחוֹת, וַחֲבִיבוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְגו'׳. וּכְתִיב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם׳. קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, לֵית בְּהוּ הַבְטָחוֹת, וְלֵית בְּהוּ נֶחָמָה כְּלָל, כְּמָא דִכְתִיב בַּקְּלָלוֹת קַדְמָאִין. וְלָא הֲווֹ יָדְעֵי. קָם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי וַאֲמַר, חֲבָל עַל גְּרִיעוּתָא דְּבַר יוֹחָאי, וְלֵית מַאן דְּיָדַע מִנֵּיהּ. וְאִלּוּ יָדְעֵי, לֵית רְשׁוּ לְגַלָּאָה לֵיהּ.

תרגום

יוֹם אֶחָד הָיוּ הַחֲכָמִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שׁוֹאֲלִים, וְאוֹמְרִים, הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, הֵן כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן. הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה כְּנֶגֶד בַּיִת שֵׁנִי וְגָלוּת אַחֲרוֹן. בַּקְּלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, יֵשׁ בָּהֶן הַבְטָחוֹת, וְחִבָּתוֹ שֶׁל הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מב). וְכָתוּב ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם׳ - הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה, אֵין בָּהֶן הַבְטָחוֹת, וְאֵין בָּהֶן נֶחָמָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּלָלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְלֹא יָדְעוּ. קָם רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי וְאָמַר, חֲבָל עַל הֶחֳסֶר שֶׁל בַּר יוֹחַאי, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ. וְאִלּוּ יָדְעוּ, אֵין רְשׁוּת לְגַלּוֹת לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יומא חד הוו חכימייא בבי מדרשא שואלין, ואמרין, קללות שבתורת כהנים, אינון כנגד בית ראשון. קללות שבמשנה תורה כנגד בית שני וגלות אחרון. בקללות שבתורת כהנים, אית בהו הבטחות, וחביבו דקודשא בריך הוא לישראל, דכתיב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'׳. וכתיב ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם׳. קללות שבמשנה תורה, לית בהו הבטחות, ולית בהו נחמה כלל, כמא דכתיב בקללות קדמאין. ולא הוו ידעי. קם רבי יהודה בר אלעאי ואמר, חבל על גריעותא דבר יוחאי, ולית מאן דידע מניה. ואלו ידעי, לית רשו לגלאה ליה.

התרגום: יום אחד היו החכמים בבית המדרש שואלים, ואומרים, הקללות שבתורת כהנים, הן כנגד בית ראשון. הקללות שבמשנה תורה כנגד בית שני וגלות אחרון. בקללות שבתורת כהנים, יש בהן הבטחות, וחבתו של הקב"ה לישראל, שכתוב, (ויקרא כ״ו:מ״ד) ׳וזכרתי את בריתי יעקוב וגו'׳ (ויקרא כו, מב). וכתוב ׳ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם׳ - הקללות שבמשנה תורה, אין בהן הבטחות, ואין בהן נחמה כלל, כמו שכתוב בקללות הראשונות. ולא ידעו. קם רבי יהודה בר אלעאי ואמר, חבל על החסר של בר יוחאי, ואין מי שיודע ממנו. ואלו ידעו, אין רשות לגלות לו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: