בריחת רבי שמעון למדבר לוד - החרוב והמעין ואליהו הבא ללמדם
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 1
לשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אֲזַל לֵיהּ וַעֲרַק לְמַדְבְּרָא דְלוּד, וְאִתְגְּנֵיז בְּחַד מְעַרְתָּא, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ. אִתְרְחֵישׁ לוֹן נִיסָּא, וּנְפַק לְהוֹ חַד חֲרוּבָא, וְחַד מַעֲיָינָא דְמַיָּיא. אָכְלֵי מֵהַהוּא חֲרוּבָא, וְשָׁתָאן מֵאִינוּן מַיִין. הֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטוֹב, אָתֵי לוֹן בְּכָל יוֹמָא תְּרֵי זִמְנֵי, וְאוֹלִיף לוֹן. וְלָא יָדַע אֵינַשׁ בְּהוּ.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, הָלַךְ וּבָרַח לְמִדְבַּר לוֹד, וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. אֵרַע לָהֶם נֵס, וְיָצָא לָהֶם חָרוּב אֶחָד, וּמַעְיַן מַיִם אֶחָד. אָכְלוּ מֵאוֹתוֹ הֶחָרוּב, וְשָׁתוּ מֵאוֹתָם הַמַּיִם. הָיָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, בָּא אֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְלִמְּדָם. וְלֹא יָדַע אִישׁ בָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון בן יוחאי, אזל ליה וערק למדברא דלוד, ואתגניז בחד מערתא, הוא ורבי אלעזר בריה. אתרחיש לון ניסא, ונפק להו חד חרובא, וחד מעיינא דמייא. אכלי מההוא חרובא, ושתאן מאינון מיין. הוה אליהו זכור לטוב, אתי לון בכל יומא תרי זמני, ואוליף לון. ולא ידע אינש בהו.
התרגום: רבי שמעון בן יוחאי, הלך וברח למדבר לוד, ונגנז במערה אחת, הוא ורבי אלעזר בנו. ארע להם נס, ויצא להם חרוב אחד, ומעין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. היה אליהו זכור לטוב, בא אליהם בכל יום שתי פעמים, ולמדם. ולא ידע איש בהם.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר א, ב (א.) אילין אבהן שהם ג' גווני התפוח כד פירש ר' אבא. ר' יהודה אמר וכו' נראה דפליג אמאי דאמרינן דגווני התפוח דהיינו חוור וסומק הם ג' אבות לבד ואיהו סבירא ליה כי ענין זה כולל כל ז' ספי'. וז"ש קב"ה…
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר א, ב (א.) באתכסיא ובאורח שכל. רוצה לומר שלא ראו אותם בחוש אלא בהשגתם: