׳ועל פיך ישק כל עמי׳ - שכר פה וצואר שלא נטו לעברה וסוד זה"ב
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 18
לשון הזוהר
יוֹסֵף, מִדִּילֵיהּ יַהֲבוּ לֵיהּ. פּוּמָא דְלָא נְשַׁק לַעֲבֵרָה, (בראשית מ״א:מ׳) ׳וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי׳. וְרָזָא דְמִלָּה, מִנֵּיהּ אִתְּזַן כָּל עָלְמָא, וּמִנֵּיהּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לְכוֹלָּא. הַצַּוָּאר שֶׁלֹּא הִרְכִּין לַעֲבֵירָה, ׳וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ׳. וְרָזָא דְמִלָּה, ו' דַּרְגִּין דְּאִינוּן לְעֵילָּא מִנֵּיהּ, וְכוּלְהוֹ נָגְדִין לֵיהּ נְגִידוּ טָבָא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְהָא הוּא רָזָא דְּזָהָ"ב דְּאִיהוּ אַרְבֵּיסַר דְּכָל חָדָא וְחָדָא, מֵאִינוּן ז' דַּרְגִּין, כְּלִילָא מֵרַחֲמָא וְדִינָא. וְדָא הוּא רָזָא, דַּאֲמָרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה. בְּגִין דְּכָל חָדָא וְחָדָא, כְּלִילָא מֵרַחֲמֵי וְדִינָא, וְאִם הִיא לְתַתָּא מִי' פְּסוּלָה, בְּגִין דְּלָאו אִיהִי כְּלִילָא מֵרַחֲמֵי וְדִינָא.
תרגום
יוֹסֵף, מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ. הַפֶּה שֶׁלֹּא נָשַׁק לַעֲבֵרָה, (בראשית מ״א:מ׳) ׳וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי׳ (בראשית מא, מ) - וְסוֹד הַדָּבָר, מִמֶּנּוּ נִזּוֹן כָּל הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ פּוֹרְחוֹת נְשָׁמוֹת לַכֹּל. הַצַּוָּאר שֶׁלֹּא הִרְכִּין לַעֲבֵרָה, ׳וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ׳ (בראשית מא, מב) - וְסוֹד הַדָּבָר, ו' דְּרָגִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְכֻלָּם מוֹשְׁכִים לוֹ מֶשֶׁךְ טוֹב מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וַהֲרֵי זֶה סוֹד זה"ב שֶׁהוּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁל כָּל אַחַת וְאַחַת, מֵאוֹתָן ז' דְּרָגִים, כְּלוּלָה מֵרַחֲמִים וָדִין. וְזֶה הוּא סוֹד, שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה. מִשּׁוּם שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת, כְּלוּלָה מֵרַחֲמִים וָדִין, וְאִם הִיא לְמַטָּה מִי' פְּסוּלָה, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָהּ כְּלוּלָה מֵרַחֲמִים וָדִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יוסף, מדיליה יהבו ליה. פומא דלא נשק לעברה, (בראשית מ״א:מ׳) ׳ועל פיך ישק כל עמי׳. ורזא דמלה, מניה אתזן כל עלמא, ומניה פרחין נשמתין לכולא. הצואר שלא הרכין לעבירה, ׳וישם רבד הזהב על צוארו׳. ורזא דמלה, ו' דרגין דאינון לעילא מניה, וכולהו נגדין ליה נגידו טבא מעתיקא קדישא. והא הוא רזא דזה"ב דאיהו ארביסר דכל חדא וחדא, מאינון ז' דרגין, כלילא מרחמא ודינא. ודא הוא רזא, דאמרו מארי מתניתין, סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. בגין דכל חדא וחדא, כלילא מרחמי ודינא, ואם היא לתתא מי' פסולה, בגין דלאו איהי כלילא מרחמי ודינא.
התרגום: יוסף, משלו נתנו לו. הפה שלא נשק לעברה, (בראשית מ״א:מ׳) ׳ועל פיך ישק כל עמי׳ (בראשית מא, מ) - וסוד הדבר, ממנו נזון כל העולם, וממנו פורחות נשמות לכל. הצואר שלא הרכין לעברה, ׳וישם רבד הזהב על צוארו׳ (בראשית מא, מב) - וסוד הדבר, ו' דרגים שהם למעלה ממנו, וכלם מושכים לו משך טוב מעתיקא קדישא. והרי זה סוד זה"ב שהוא ארבע עשרה של כל אחת ואחת, מאותן ז' דרגים, כלולה מרחמים ודין. וזה הוא סוד, שאמרו בעלי המשנה, סכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. משום שכל אחת ואחת, כלולה מרחמים ודין, ואם היא למטה מי' פסולה, משום שאינה כלולה מרחמים ודין.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: