׳ותבא אליו היונה לעת ערב׳ - תמיהת החברים במקום שבר יוחאי שם
זוהר חדש · כי תבא - קללות משנה תורה שכלן נחמות בגלוי אליהו לבר יוחאי · מאמר 78 · פיסקה 15
לשון הזוהר
כְתַב פִּתְקָא לְעִידָן רַמְשָׁא, וְשַׁוֵּיהּ בְּפוּם שַׁפְנִינָא, וַאֲזָלַת לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּהֲוָה בְּדוּכְתֵּיהּ, וְעֵינוֹי מְחַכָּאן. כֵּיוָן דַּחֲמָא לָהּ, אֲמַר, שַׁפְנִינָא. כַּמָּא אַתְּ מְהֵימְנָא מִכָּל עוֹפָא דִשְׁמַיָא, קָרָא עֲלֵיהּ, (בראשית ח׳:י׳-י״א) ׳וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳. נְטַל פִּתְקָא, וְעָאל לְגַבֵּי חַבְרַיָיא, וְאַחְמֵי לוֹן. וְסָחֵי לוֹן עוֹבָדָא, תְּוַוהוּ. בְּכָה רַבִּי יְהוּדָה וַאֲמַר, וַוי, אַף עַל גַּב דְּלָא יַדְעִינָן לֵיהּ, (קהלת י״א:ג׳) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא׳. אֲתַר דְּבַר יוֹחָאי תַּמָּן, חַבְרַיָּיא בַּהֲדֵיהּ, וּמִתְעָרִין מִנֵּיהּ וְאוֹלְפִין מִנֵּיהּ.
תרגום
כָּתַב פֶּתֶק לְעֵת עֶרֶב, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּפִי הַיּוֹנָה, וְהָלְכָה אֶל רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ, וְעֵינָיו מְחַכּוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, אָמַר, יוֹנָה. כַּמָּה אַתְּ נֶאֱמָנָה מִכָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, קָרָא עָלֶיהָ, (בראשית ח׳:י׳-י״א) ׳וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ׳ (בראשית ח, יא). נָטַל אֶת הַפֶּתֶק, וְנִכְנַס אֶל הַחֲבֵרִים, וְהֶרְאָה לָהֶם. וְסִפֵּר לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, תָּמְהוּ. בָּכָה רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, אוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ, (קהלת י״א:ג׳) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא׳ (קהלת יא, ג) - הַמָּקוֹם שֶׁבַּר יוֹחַאי שָׁם, הַחֲבֵרִים עִמּוֹ, וּמִתְעוֹרְרִים מִמֶּנּוּ וְלוֹמְדִים מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתב פתקא לעידן רמשא, ושויה בפום שפנינא, ואזלת לגביה דרבי יוסי, דהוה בדוכתיה, ועינוי מחכאן. כיון דחמא לה, אמר, שפנינא. כמא את מהימנא מכל עופא דשמיא, קרא עליה, (בראשית ח׳:י׳-י״א) ׳ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה׳. נטל פתקא, ועאל לגבי חברייא, ואחמי לון. וסחי לון עובדא, תווהו. בכה רבי יהודה ואמר, ווי, אף על גב דלא ידעינן ליה, (קהלת י״א:ג׳) ׳מקום שיפול העץ שם יהוא׳. אתר דבר יוחאי תמן, חברייא בהדיה, ומתערין מניה ואולפין מניה.
התרגום: כתב פתק לעת ערב, ושם אותו בפי היונה, והלכה אל רבי יוסי, שהיה במקומו, ועיניו מחכות. כיון שראה אותה, אמר, יונה. כמה את נאמנה מכל עוף השמים, קרא עליה, (בראשית ח׳:י׳-י״א) ׳ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה׳ (בראשית ח, יא). נטל את הפתק, ונכנס אל החברים, והראה להם. וספר להם את המעשה, תמהו. בכה רבי יהודה ואמר, אוי, אף על פי שאין אנו יודעים אותו, (קהלת י״א:ג׳) ׳מקום שיפול העץ שם יהוא׳ (קהלת יא, ג) - המקום שבר יוחאי שם, החברים עמו, ומתעוררים ממנו ולומדים ממנו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: