׳וגלחה את ראשה׳ - טהרה מזהמת הנחש והסרת לבושי חטא העגל
זוהר חדש · כי תצא - היציאה על יצר הרע בדברי תורה ותקון הנשמה החוזרת בגלגול · מאמר 76 · פיסקה 6
לשון הזוהר
׳וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ׳ - דְּאִתְתַּרְכַת מִתַּמָּן. ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (שם ל). וּכְבָר אוֹקִימְנָא מִלִּין. ׳וְגִלְחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ׳ - וְתִדְכֵּי מֵהַהוּא זוּהֲמָא דְּאַטֵיל בָּהּ נָחָשׁ. ׳וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ׳ - מֵאִינוּן כְּסוֹ דִּמְסָאֲבָא וְזִינִין בִּישִׁין מֵחוֹבָא דְּעֶגְלָא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הַוְיָא לְהוֹ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא, דְּקַבִּילוּ בְּטוּרָא דְסִינַי. וְכַד עֲבָדוּ יַת עֶגְלָא, אַעֲדוּ מִנַּיְיהוּ אִינוּן לְבוּשֵׁי יְקָר, דִּכְתִיב (שמות ל״ג:ו׳) ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב׳.
תרגום
׳וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ׳ - שֶׁגֹּרְשָׁה מִשָּׁם. ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ׳ (שם ל) - וּכְבָר הֶעֱמַדְנוּ הַדְּבָרִים. ׳וְגִלְחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ׳ (דברים כא, יב) - וְתִטָּהֵר מֵאוֹתָהּ הַזֻּהֲמָא שֶׁהִטִּיל בָּהּ הַנָּחָשׁ. ׳וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ׳ (דברים כא, יג) - מֵאוֹתָם לְבוּשֵׁי הַטֻּמְאָה וְהַמִּינִים הָרָעִים מֵחֵטְא הָעֵגֶל. שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָיוּ לָהֶם לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ בְּהַר סִינַי. וּכְשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, הֵסִירוּ מֵהֶם אוֹתָם לְבוּשֵׁי יֶקָר, שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ג:ו׳) ׳וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב׳ (שמות לג, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳והבאתה אל תוך ביתך׳ - דאתתרכת מתמן. ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (שם ל). וכבר אוקימנא מלין. ׳וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׳ - ותדכי מההוא זוהמא דאטיל בה נחש. ׳והסירה את שמלת שביה׳ - מאינון כסו דמסאבא וזינין בישין מחובא דעגלא. דהא בקדמיתא הויא להו לבושי קודשא, דקבילו בטורא דסיני. וכד עבדו ית עגלא, אעדו מנייהו אינון לבושי יקר, דכתיב (שמות ל״ג:ו׳) ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׳.
התרגום: ׳והבאתה אל תוך ביתך׳ - שגרשה משם. ׳ושפחה כי תירש גברתה׳ (שם ל) - וכבר העמדנו הדברים. ׳וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׳ (דברים כא, יב) - ותטהר מאותה הזהמא שהטיל בה הנחש. ׳והסירה את שמלת שביה׳ (דברים כא, יג) - מאותם לבושי הטמאה והמינים הרעים מחטא העגל. שהרי בתחלה היו להם לבושי קדש, שקבלו בהר סיני. וכשעשו את העגל, הסירו מהם אותם לבושי יקר, שכתוב (שמות ל״ג:ו׳) ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׳ (שמות לג, ו).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: