׳מעיו עשת שן׳ - הבוצינא העטופה קדם התפשטותה בגבה וברחב
זוהר חדש · ואתחנן בהמשכו - קשרי קו המדה ומדידת הבוצינא דקרדינותא בכל הצדדים · מאמר 74 · פיסקה 6
לשון הזוהר
קַו הַמִּדָּה, מָדֵיד אֶלֶף. וְשָׁארֵי מֵעוֹמְקָא דְגוּפָא לְגוֹ, וְאִתְפַּשַּׁט בּוּצִינָא, וּמָדֵיד לְאוֹרְכָּא בְּעוֹמְקָא. וּקְשַׁר חֲמֵשׁ מְאָה אַלְפִין עָלְמִין בִּמְעוֹי לְגוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ה׳:י״ד) ׳מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׳. מְעֻלֶּפֶת, דָּא הִיא בּוּצִינָא, עַד דְּלָא אִתְפַּשְׁטַת, דְּאִיהִי מְעֻלֶּפֶת לְאִתְפַּשְׁטָא, וּלְמֶיעֱבַד מְדִידוּ, וְדָא אִיהו מְדִידוּ דְּבוּצִינָא בְּהַאי סִטְרָא, רוּמָא וּפוּתְיָיא. בְּרָזָא דִּנְפֵיק מִבּוּצִינָא אִתְפַּשְׁטוּתָא חָדָא, דְּאִיהוּ רוּמָא וּפוּתְיָיא, תְּלַת מְאָה אַלְפִין זַרְתִּין, לְאִתְפַּשְׁטָא בִּתְלַת מְאָה עָלְמִין. וּבֵין עָלְמָא וְעָלְמָא, תְּלַת מְאָה אֶלֶף טְפָחִים. וְכָלְהוֹ קָיְימֵי בְּרוֹמָא וּפוּתְיָיא, בְּרָזָא דְּבוּצִינָא דְקַרְדִינוּתָא. וְקָיְימָא הַאי בְּשִׁית סִטְרִין, אִלֵּין שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא, דְּכָלְהוֹ קָיְימִין בְּהַאי בּוּצִינָא, בְּאִתְפַּשְׁטוּתָא דָא.
תרגום
קַו הַמִּדָּה, מוֹדֵד אֶלֶף. וּמַתְחִיל מֵעֹמֶק הַגּוּף לְפָנִים, וּמִתְפַּשֵּׁט הַבּוּצִינָא, וּמוֹדֵד לְאֹרֶךְ בָּעֹמֶק. וְקָשַׁר חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַלְפֵי עוֹלָמוֹת בְּמֵעָיו לְפָנִים. כְּמָה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (שיר השירים ה׳:י״ד) ׳מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׳ (שיר השירים ה, יד). מְעֻלֶּפֶת, זוֹ הִיא הַבּוּצִינָא, עַד שֶׁלֹּא הִתְפַּשְּׁטָה, שֶׁהִיא עֲטוּפָה לְהִתְפַּשֵּׁט, וְלַעֲשׂוֹת מְדִידָה, וְזוֹ הִיא מְדִידַת הַבּוּצִינָא בְּצַד זֶה, גֹּבַהּ וְרֹחַב. בְּסוֹד הַיּוֹצֵא מִן הַבּוּצִינָא הִתְפַּשְּׁטוּת אַחַת, שֶׁהִיא גֹּבַהּ וְרֹחַב, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַלְפֵי זְרָתוֹת, לְהִתְפַּשֵּׁט בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת עוֹלָמוֹת. וּבֵין עוֹלָם לְעוֹלָם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף טְפָחִים. וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּגֹבַהּ וְרֹחַב, בְּסוֹד בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא. וְעוֹמֵד זֶה בְּשֵׁשׁ צְדָדִים, אֵלֶּה שֵׁשֶׁת צִדְדֵי הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים בְּבוּצִינָא זֶה, בְּהִתְפַּשְּׁטוּת זוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קו המדה, מדיד אלף. ושארי מעומקא דגופא לגו, ואתפשט בוצינא, ומדיד לאורכא בעומקא. וקשר חמש מאה אלפין עלמין במעוי לגו. כמה דאת אמר, (שיר השירים ה׳:י״ד) ׳מעיו עשת שן מעלפת ספירים׳. מעלפת, דא היא בוצינא, עד דלא אתפשטת, דאיהי מעלפת לאתפשטא, ולמיעבד מדידו, ודא איהו מדידו דבוצינא בהאי סטרא, רומא ופותייא. ברזא דנפיק מבוצינא אתפשטותא חדא, דאיהו רומא ופותייא, תלת מאה אלפין זרתין, לאתפשטא בתלת מאה עלמין. ובין עלמא ועלמא, תלת מאה אלף טפחים. וכלהו קיימי ברומא ופותייא, ברזא דבוצינא דקרדינותא. וקיימא האי בשית סטרין, אלין שית סטרין דעלמא, דכלהו קיימין בהאי בוצינא, באתפשטותא דא.
התרגום: קו המדה, מודד אלף. ומתחיל מעמק הגוף לפנים, ומתפשט הבוצינא, ומודד לארך בעמק. וקשר חמש מאות אלפי עולמות במעיו לפנים. כמה שאתה אומר, (שיר השירים ה׳:י״ד) ׳מעיו עשת שן מעלפת ספירים׳ (שיר השירים ה, יד). מעלפת, זו היא הבוצינא, עד שלא התפשטה, שהיא עטופה להתפשט, ולעשות מדידה, וזו היא מדידת הבוצינא בצד זה, גבה ורחב. בסוד היוצא מן הבוצינא התפשטות אחת, שהיא גבה ורחב, שלש מאות אלפי זרתות, להתפשט בשלש מאות עולמות. ובין עולם לעולם, שלש מאות אלף טפחים. וכלם עומדים בגבה ורחב, בסוד בוצינא דקרדינותא. ועומד זה בשש צדדים, אלה ששת צדדי העולם, שכלם עומדים בבוצינא זה, בהתפשטות זו.