ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 73: ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע › פיסקה 5

שני עולמות בחבור אותיות האמונה - שבע ושבע שאין ביניהן פרוד

זוהר חדש · ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע · מאמר 73 · פיסקה 5

לשון הזוהר

וְכַד מִתְחַבְּרָן אַתְוָון דִּמְהֵימְנוּתָא, אִתְגַּלְּיָין בְּחִבּוּרָא וְקִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא. תְּרֵין עָלְמִין, עִילָּאָה וְתַתָּאָה. עִילָּאָה סָלְקָא עַד דְּלֵית שִׁיעוּרָא וְאֵין סוֹף. תַּתָּאָה נָחֲתָא. בְּשִׁעוּרָא עַד סוֹף דְּכָל דַּרְגִּין. עָלְמָא עִילָּאָה דְּמִתְקַשְּׁרָא וְסָלְקָא עַד אֵין סוֹף, פָּלֵיג אַתְוֵוי בְּדַרְגּוֹי, שֶׁבַע אַתְוָון, יהו"ה אל"ה. עֲל כָּל רָזָא דְעָלְמָא עִילָּאָה, דְּמִתְקַשְּׁרָא וְסָלְקָא עַד אֵין סוֹף, וְּאִתְפְּלֵיג בְּאַתְוֵוי שִׁבְעָה. עַלְמָא תַּתָּאָה, דְּמִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ, וְנָחֲתָא עַד סוֹף דְּכָל דַּרְגִּין, פָּלֵיג אַתְוֵוי בְּדַרְגּוֹי שֶׁבַע אַתְוָון, ינ"ו יהו"ה. תְּלַת אַתְוָון עִילָּאִין, בְּד' אִלֵּין, רָזָא חָדָא, חִבּוּרָא וְקִשּׁוּרָא חָדָא, דְּלֵית בְּהוּ פֵּירוּדָא. וּבְגִין כָּךְ לְאַרְבֵּיסַר אַתְוָון ז' וְז', וְכֹלָּא חָד.

תרגום

וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרוֹת אוֹתִיּוֹת הָאֱמוּנָה, נִגְלוֹת בְּחִבּוּר וְקִשּׁוּר שֶׁל הַכֹּל. שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן. הָעֶלְיוֹן עוֹלֶה עַד שֶׁאֵין שִׁעוּר וְאֵין סוֹף. הַתַּחְתּוֹן יוֹרֵד, בְּשִׁעוּר עַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת. הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַמִּתְקַשֵּׁר וְעוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, חִלֵּק אוֹתִיּוֹתָיו בְּדַרְגּוֹתָיו, שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת, יהו"ה אל"ה. עַל כָּל רָז הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַמִּתְקַשֵּׁר וְעוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וְנֶחֱלָק בְּאוֹתִיּוֹתָיו שִׁבְעָה. הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, הַמִּתְקַשֵּׁר בּוֹ, וְיוֹרֵד עַד סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת, חִלֵּק אוֹתִיּוֹתָיו בְּדַרְגּוֹתָיו שֶׁבַע אוֹתִיּוֹת, ינ"ו יהו"ה. שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, בְּאַרְבַּע אֵלֶּה, רָז אֶחָד, חִבּוּר וְקִשּׁוּר אֶחָד, שֶׁאֵין בָּהֶם פֵּרוּד. וּמִשּׁוּם כָּךְ לְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וְהַכֹּל אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד מתחברן אתוון דמהימנותא, אתגליין בחבורא וקישורא דכלא. תרין עלמין, עילאה ותתאה. עילאה סלקא עד דלית שיעורא ואין סוף. תתאה נחתא. בשעורא עד סוף דכל דרגין. עלמא עילאה דמתקשרא וסלקא עד אין סוף, פליג אתווי בדרגוי, שבע אתוון, יהו"ה אל"ה. על כל רזא דעלמא עילאה, דמתקשרא וסלקא עד אין סוף, ואתפליג באתווי שבעה. עלמא תתאה, דמתקשרא ביה, ונחתא עד סוף דכל דרגין, פליג אתווי בדרגוי שבע אתוון, ינ"ו יהו"ה. תלת אתוון עילאין, בד' אלין, רזא חדא, חבורא וקשורא חדא, דלית בהו פירודא. ובגין כך לארביסר אתוון ז' וז', וכלא חד.

התרגום: וכשמתחברות אותיות האמונה, נגלות בחבור וקשור של הכל. שני עולמות, עליון ותחתון. העליון עולה עד שאין שעור ואין סוף. התחתון יורד, בשעור עד סוף כל הדרגות. העולם העליון המתקשר ועולה עד אין סוף, חלק אותיותיו בדרגותיו, שבע אותיות, יהו"ה אל"ה. על כל רז העולם העליון, המתקשר ועולה עד אין סוף, ונחלק באותיותיו שבעה. העולם התחתון, המתקשר בו, ויורד עד סוף כל הדרגות, חלק אותיותיו בדרגותיו שבע אותיות, ינ"ו יהו"ה. שלש אותיות עליונות, בארבע אלה, רז אחד, חבור וקשור אחד, שאין בהם פרוד. ומשום כך לארבע עשרה אותיות שבע ושבע, והכל אחד.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צא, ב (נב.) וכד אתחברן אתוון כו'. ר"ל תרין עלמין בינה ומלכות כידוע שכל עלמא הוא בנוק' מן העולם ועד עולם והן מתחברים ביחד ע"י עד"א כי בינה מסתיימת בו עד החזה ושם מתחלת מלכות כידוע וז"ש בפ' שלח לך דף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: