השער הראשון - הנצנוץ הגדל מן הטמיר עד שקושר קשרים למדה
זוהר חדש · ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע · מאמר 73 · פיסקה 14
לשון הזוהר
תַּרְעָא קַדְמָאָה, שֵׁירוּתָא דְּשָׁארֵי טְמִירָא דִּטְמִירוּ, וְהַאי נְצִיצוּ אִתְרַבֵּי וְנָצֵיץ, דְּלָא אִתְגַּלְיָיא וְלָא אִתְיְדַע, עַד דְּמָטֵי לְרַעֲוָא דְרַעֲוִין, וּמִתַּמָּן אִתְגַּלְּיָיא וְלָא אִתְגַּלְּיָיא, עַד דְּקָשֵׁיר קִשְׁרִין לְמִשְׁחֲתָא, כְּגַוְונָא דְאִיהוּ מָדֵיד, הָכֵי אִתְרַבִּיאוּ וְסָלְקָן לְכָל סְטַר, קִשְׁרָא דְּנָעֵיץ מִתַּמָּן, וְשָׁרָאן קִשְׁרִין.
תרגום
הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, הַהַתְחָלָה שֶׁמַּתְחִיל הַטָּמִיר שֶׁל הַטְּמִירוּת, וְנִצְנוּץ זֶה גָּדֵל וְנוֹצֵץ, שֶׁאֵינוֹ נִגְלֶה וְאֵינוֹ נוֹדָע, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִרְצוֹן הָרְצוֹנוֹת, וּמִשָּׁם נִגְלֶה וְאֵינוֹ נִגְלֶה, עַד שֶׁקּוֹשֵׁר קְשָׁרִים לַמִּדָּה, כְּעֵין שֶׁהוּא מוֹדֵד, כָּךְ גָּדְלוּ וְעָלוּ לְכָל צַד, הַקֶּשֶׁר הַנָּעוּץ מִשָּׁם, וּמַתְחִילִים קְשָׁרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תרעא קדמאה, שירותא דשארי טמירא דטמירו, והאי נציצו אתרבי ונציץ, דלא אתגלייא ולא אתידע, עד דמטי לרעוא דרעוין, ומתמן אתגלייא ולא אתגלייא, עד דקשיר קשרין למשחתא, כגוונא דאיהו מדיד, הכי אתרביאו וסלקן לכל סטר, קשרא דנעיץ מתמן, ושראן קשרין.
התרגום: השער הראשון, ההתחלה שמתחיל הטמיר של הטמירות, ונצנוץ זה גדל ונוצץ, שאינו נגלה ואינו נודע, עד שמגיע לרצון הרצונות, ומשם נגלה ואינו נגלה, עד שקושר קשרים למדה, כעין שהוא מודד, כך גדלו ועלו לכל צד, הקשר הנעוץ משם, ומתחילים קשרים.