׳בוצינא דקרדינותא׳ המגדל את נטיעות האורות - ועמידתו למדה למעלה ולמטה
זוהר חדש · ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע · מאמר 73 · פיסקה 11
לשון הזוהר
וְהַאי נְצִיצוּ, סָלְקָא וְנָחֲתָא. וְהַאי אִיקְרֵי בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא. הַאי אַתְקֵין וּבָטַשׁ בְּכָל נְטִיעָן נְהוֹרִין, וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל. כְּדֵין אַפֵּיק מַבּוּעִין הַהוּא אִתְפַּשְּׁטוּתָא עִילָּאָה קַדְמָאָה, וְאַשְׁקֵי וְנָהֵיר לְכָלְהוֹ, וְאִתְרַבִּיאוּ. בְּהַאי בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, נָהֵיר מַאן דְּנָהֵיר, וְסָלְקָא וְנָחֲתָא, וְאִתְפְּשַׁט לְכָל סִטְרִין, וּכְדֵין אִיקְרֵי קַו הַמִּדָּה. וְקָיְימָא מִשְׁחֲתָא לְעֵילָא וְתַתָּא. קַו הַמִּדָּה בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא סְתִימָא דְּכָל סְתִימָן, מִשְׁחֲתָא נְהִירָא דְּאַתְקִין שַׁפִּירוּ לְכֹלָּא. הַהוּא שַׁפִּירוּ דִּנְפֵיק מִפְּשִׁיטוּ קַדְמָאָה, אִיהוּ אַתְקֵין לוֹן. בֵּיהּ קָיְימִין לְמִשְׁחֲתָא לְעֵילָא וְתַתָּא. מַאן דְּזָכֵי בְּהַאי, וְיָדַע בֵּיהּ, זָכָה לְמִנְדַע בְּחָכְמְתָא דְמָארֵיהּ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
וְנִצְנוּץ זֶה, עוֹלֶה וְיוֹרֵד. וְזֶה נִקְרָא ׳בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא׳. זֶה תִּקֵּן וּפָגַע בְּכָל הַנְּטִיעוֹת שֶׁל אוֹרוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל. אָז הוֹצִיאָה מַבּוּעִים אוֹתָהּ הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָעֶלְיוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהִשְׁקְתָה וְהֵאִירָה לְכֻלָּם, וְגָדְלוּ. בְּ ׳בוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא׳ זֶה, מֵאִיר מִי שֶׁמֵּאִיר, וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַצְּדָדִים, וְאָז נִקְרָא ׳קַו הַמִּדָּה׳. וְעוֹמֶדֶת הַמִּדָּה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. ׳קַו הַמִּדָּה׳ - ׳בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא׳, הַסָּתוּם מִכָּל הַסְּתוּמִים, מִדָּה מְאִירָה שֶׁתִּקְּנָה יֹפִי לַכֹּל. אוֹתוֹ הַיֹּפִי הַיּוֹצֵא מֵהַהִתְפַּשְּׁטוּת הָרִאשׁוֹנָה, הוּא תִּקֵּן אוֹתָם. בּוֹ עוֹמְדִים לַמִּדָּה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. מִי שֶׁזּוֹכֶה בָּזֶה, וְיוֹדֵעַ בּוֹ, זָכָה לָדַעַת בְּחָכְמַת רִבּוֹנוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי נציצו, סלקא ונחתא. והאי איקרי בוצינא דקרדינותא. האי אתקין ובטש בכל נטיען נהורין, ואומר לו גדל. כדין אפיק מבועין ההוא אתפשטותא עילאה קדמאה, ואשקי ונהיר לכלהו, ואתרביאו. בהאי בוצינא דקרדינותא, נהיר מאן דנהיר, וסלקא ונחתא, ואתפשט לכל סטרין, וכדין איקרי קו המדה. וקיימא משחתא לעילא ותתא. קו המדה בוצינא דקרדינותא סתימא דכל סתימן, משחתא נהירא דאתקין שפירו לכלא. ההוא שפירו דנפיק מפשיטו קדמאה, איהו אתקין לון. ביה קיימין למשחתא לעילא ותתא. מאן דזכי בהאי, וידע ביה, זכה למנדע בחכמתא דמאריה, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.
התרגום: ונצנוץ זה, עולה ויורד. וזה נקרא ׳בוצינא דקרדינותא׳. זה תקן ופגע בכל הנטיעות של אורות, ואומר לו גדל. אז הוציאה מבועים אותה ההתפשטות העליונה הראשונה, והשקתה והאירה לכלם, וגדלו. ב ׳בוצינא דקרדינותא׳ זה, מאיר מי שמאיר, ועולה ויורד, ומתפשט לכל הצדדים, ואז נקרא ׳קו המדה׳. ועומדת המדה למעלה ולמטה. ׳קו המדה׳ - ׳בוצינא דקרדינותא׳, הסתום מכל הסתומים, מדה מאירה שתקנה יפי לכל. אותו היפי היוצא מההתפשטות הראשונה, הוא תקן אותם. בו עומדים למדה למעלה ולמטה. מי שזוכה בזה, ויודע בו, זכה לדעת בחכמת רבונו, אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.