פגיעת ההתפשטות בסתום שאינו נודע - ארבעה גונים שנצבעו ונשתלו לאחר שנה
זוהר חדש · ואתחנן - מאמר קו המדה מרז היחוד שבשמע ישראל עד מדת הרבוע · מאמר 73 · פיסקה 10
לשון הזוהר
בָּטַשׁ רַעֲוָא אִתְפַּשְׁטוּתָא דִילֵיהּ, בִּסְתִימוּ דְּלָא אִתְיְידַע, וְאַפֵּיק נְהוֹרִין דַּקִּיקִין צְלִילִין כְּלִילִין כַּחֲדָא. כַּד בָּעָאן לְנָפְקָא הַאי נְצִיצוּ, דְּבֵיהּ גְּוָונִין. בָּטַשׁ בְּהַהוּא אִתְפַּשְׁטוּתָא, וְאִתְדְּחֵיק. וּמִגּוֹ דְּחִיקוּ, נָפְקִין אִינוּן נְהוֹרִין דַּקִּיקִין, וְאִשְׁתַּמְּעוּ כַּחֲדָא. כְּדֵין הַאי נְצִיצוּ אַחֲזֵי בְּהוּ גַּוְונֵי, וְאִצְטַבַּע כָּלְהוֹ כַּחֲדָא, חִיוַּר וְסוּמָק וְיָרוֹק וְאוּכָם. וְאִתְעַכַּב בֵּיהּ תְּרֵיסַר יַרְחִין. וּלְבָתַר אִתְעַקְּרוּ מִתַּמָּן, וְאִשְׁתִּילוּ בַּאֲתַר אָחֳרָא.
תרגום
פָּגְעָה הִתְפַּשְּׁטוּת הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ, בְּסָתוּם שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע, וְהוֹצִיאָה אוֹרוֹת דַּקִּים צְלוּלִים כְּלוּלִים יַחְדָּיו. כְּשֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא נִצְנוּץ זֶה, שֶׁבּוֹ גְּוָנִים. פּוֹגֵעַ בְּאוֹתָהּ הַהִתְפַּשְּׁטוּת, וְנִדְחָק. וּמִתּוֹךְ הַדְּחִיקָה, יוֹצְאִים אוֹתָם הָאוֹרוֹת הַדַּקִּים, וְנִשְׁמָעִים יַחְדָּיו. אָז נִצְנוּץ זֶה מַרְאֶה בָּהֶם גְּוָנִים, וְנִצְבָּעִים כֻּלָּם יַחְדָּיו, לָבָן וְאָדֹם וְיָרֹק וְשָׁחֹר. וְנִשְׁהֶה בּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים. וְאַחַר כָּךְ נֶעֶקְרוּ מִשָּׁם, וְנִשְׁתְּלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בטש רעוא אתפשטותא דיליה, בסתימו דלא אתיידע, ואפיק נהורין דקיקין צלילין כלילין כחדא. כד בעאן לנפקא האי נציצו, דביה גוונין. בטש בההוא אתפשטותא, ואתדחיק. ומגו דחיקו, נפקין אינון נהורין דקיקין, ואשתמעו כחדא. כדין האי נציצו אחזי בהו גווני, ואצטבע כלהו כחדא, חיור וסומק וירוק ואוכם. ואתעכב ביה תריסר ירחין. ולבתר אתעקרו מתמן, ואשתילו באתר אחרא.
התרגום: פגעה התפשטות הרצון שלו, בסתום שאינו נודע, והוציאה אורות דקים צלולים כלולים יחדיו. כשרוצים להוציא נצנוץ זה, שבו גונים. פוגע באותה ההתפשטות, ונדחק. ומתוך הדחיקה, יוצאים אותם האורות הדקים, ונשמעים יחדיו. אז נצנוץ זה מראה בהם גונים, ונצבעים כלם יחדיו, לבן ואדם וירק ושחר. ונשהה בו שנים עשר חדשים. ואחר כך נעקרו משם, ונשתלו במקום אחר.