ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 72: מטות - הגונים שמצד האשה דין ורחמים ו ׳עולם חסד יבנה׳ › פיסקה 3

אסור הנבעלת לגוי - ׳והכלבים עזי נפש׳ שדין בדין נדבק בחצפה

זוהר חדש · מטות - הגונים שמצד האשה דין ורחמים ו ׳עולם חסד יבנה׳ · מאמר 72 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, אַמַּאי אֲסִירָן נְשָׁא שְׁאָר עַמִּין דְּיָדְעֵי מִשְׁכְּבֵי דְכוּרָא. מִשּׁוּם דְּתָנִינָן, אִית יָמִינָא, וְאִית שְׂמָאלָא. יִשְׂרָאֵל, וּשְׁאָר עַמִּין. גַּן עֵדֶן, וְגֵיהִנֹּם. עָלְמָא דָא, וְעָלְמָא דְאָתֵי. יִשְׂרָאֵל לְקִבְלֵי דְּרַחֲמֵי, וּשְׁאָר עַמִּין לְקִבְלֵי דְדִינָא. וּתְנַן, אִתְּתָא דְּאַטְעֵמַת טַעֲמָא דְּרַחֲמֵי, רַחֲמִין נָצְחָא. אִתְּתָא דְּטָעֲמָא טַעֲמָא דְדִינָא, דִּינָא בְּדִינָא אִתְדַּבְּקַת. וַעֲלַיְיהוּ אִתְקְרֵי, (ישעיהו נ״ו:י״א) ׳וְהַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳. וְעַל דָּא תָּנִינָן, הַנִּבְעֶלֶת לְגוֹי, קְשׁוּרָה בוֹ כְּכֶלֶב. מַה כַּלְבָּא תַּקִּיפָא בְּרוּחֵיהּ, חֲצִיפָא. אוּף הָכֵי דִינָא בְּדִינָא תַּקִּיפָא, חֲצִיפָא בְּכוֹלָא.

תרגום

וּבוֹא וּרְאֵה, מַדּוּעַ אֲסוּרוֹת נָשִׁים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים הַיּוֹדְעוֹת מִשְׁכַּב זָכָר? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ יָמִין, וְיֵשׁ שְׂמֹאל. יִשְׂרָאֵל, וּשְׁאָר הָעַמִּים. גַּן עֵדֶן, וְגֵיהִנֹּם. עוֹלָם זֶה, וְעוֹלָם הַבָּא. יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הָרַחֲמִים, וּשְׁאָר הָעַמִּים כְּנֶגֶד הַדִּין. וְשָׁנִינוּ, אִשָּׁה שֶׁטָּעֲמָה טַעַם שֶׁל רַחֲמִים, רַחֲמִים נִצְּחוּ. אִשָּׁה שֶׁטָּעֲמָה טַעַם שֶׁל דִּין, דִּין בְּדִין נִדְבֶּקֶת. וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, (ישעיהו נ״ו:י״א) ׳וְהַכְּלָבִים עַזִּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה׳ (ישעיה נו, יא). וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, הַנִּבְעֶלֶת לְגוֹי, קְשׁוּרָה בּוֹ כְּכֶלֶב. מַה הַכֶּלֶב חָזָק בְּרוּחוֹ, חָצוּף. אַף כָּךְ דִּין בְּדִין חָזָק, חָצוּף בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, אמאי אסירן נשא שאר עמין דידעי משכבי דכורא. משום דתנינן, אית ימינא, ואית שמאלא. ישראל, ושאר עמין. גן עדן, וגיהנם. עלמא דא, ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי, ושאר עמין לקבלי דדינא. ותנן, אתתא דאטעמת טעמא דרחמי, רחמין נצחא. אתתא דטעמא טעמא דדינא, דינא בדינא אתדבקת. ועלייהו אתקרי, (ישעיהו נ״ו:י״א) ׳והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה׳. ועל דא תנינן, הנבעלת לגוי, קשורה בו ככלב. מה כלבא תקיפא ברוחיה, חציפא. אוף הכי דינא בדינא תקיפא, חציפא בכולא.

התרגום: ובוא וראה, מדוע אסורות נשים של שאר העמים היודעות משכב זכר? משום ששנינו, יש ימין, ויש שמאל. ישראל, ושאר העמים. גן עדן, וגיהנם. עולם זה, ועולם הבא. ישראל כנגד הרחמים, ושאר העמים כנגד הדין. ושנינו, אשה שטעמה טעם של רחמים, רחמים נצחו. אשה שטעמה טעם של דין, דין בדין נדבקת. ועליהן נאמר, (ישעיהו נ״ו:י״א) ׳והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה׳ (ישעיה נו, יא). ועל כן שנינו, הנבעלת לגוי, קשורה בו ככלב. מה הכלב חזק ברוחו, חצוף. אף כך דין בדין חזק, חצוף בכל.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה במטות מאמר א, ד ות"ח אמאי אסירן וכו': ובוא וראה. למה אסורות נשים של שאר העמים היודעים משכב זכר. הוא משום שלמדנו, יש ימין, שהוא חסד, ויש שמאל, שהוא דין. שהם ישראל ושאר העמים, וכן גן עדן בימין וגיהנם בשמאל, עולם הזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: