ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 72: מטות - הגונים שמצד האשה דין ורחמים ו ׳עולם חסד יבנה׳ › פיסקה 2

׳טוו׳ בדין וברחמים - שהאשה בדין נקראת עד שתטעם טעם הרחמים

זוהר חדש · מטות - הגונים שמצד האשה דין ורחמים ו ׳עולם חסד יבנה׳ · מאמר 72 · פיסקה 2

לשון הזוהר

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל״א:י״ג-י״ד) ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׳. וּכְתִיב ׳בְּיָדֶיהָ טָווּ׳. מַאי טָווּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, טָווּ בְּדִינָא, טָווּ בְּרַחֲמֵי, אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַמַּאי אִתְקַרְיָא אִשָּׁה. אָמַר לֵיהּ, דִּכְלִילָא בְּדִינָא, וּכְלִילָא בְּרַחֲמֵי. תָּא חֲזֵי, דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אִתְּתָא בְּדִינָא אִתְקְרִיאַת, עַד דְּאַטְעֵמַת טַעֲמָא דְּרַחֲמֵי. דְּתַנְיָא, מִסִּטְרָא דְּבַר נָשׁ אָתֵי חִוָּורָא, וּמִסִּטְרָא דְאִתְּתָא אָתֵי סוּמְקָא, טַעֲמָא אִתְּתָא מֵחִוָּורָא, חִוָּורָא עָדִיף.

תרגום

זֶה שֶׁכָּתוּב, (משלי ל״א:י״ג-י״ד) ׳דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ׳ (משלי לא, יג) - וְכָתוּב ׳בְּיָדֶיהָ טָווּ׳. מַהוּ ׳טָווּ׳? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, טָוְתָה בְּדִין, טָוְתָה בְּרַחֲמִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַדּוּעַ נִקְרֵאת ׳אִשָּׁה׳? אָמַר לוֹ, שֶׁכְּלוּלָה בְּדִין, וּכְלוּלָה בְּרַחֲמִים. בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אִשָּׁה בְּדִין נִקְרֵאת, עַד שֶׁטָּעֲמָה טַעַם שֶׁל רַחֲמִים. שֶׁשָּׁנוּ, מִצַּד הָאִישׁ בָּא הַלָּבָן, וּמִצַּד הָאִשָּׁה בָּא הָאָדֹם, טַעַם הָאִשָּׁה מֵהַלָּבָן, הַלָּבָן עָדִיף.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב, (משלי ל״א:י״ג-י״ד) ׳דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׳. וכתיב ׳בידיה טוו׳. מאי טוו. אמר רבי יהודה, טוו בדינא, טוו ברחמי, אמר רבי יצחק, אמאי אתקריא אשה. אמר ליה, דכלילא בדינא, וכלילא ברחמי. תא חזי, דאמר רבי אלעזר, כל אתתא בדינא אתקריאת, עד דאטעמת טעמא דרחמי. דתניא, מסטרא דבר נש אתי חוורא, ומסטרא דאתתא אתי סומקא, טעמא אתתא מחוורא, חוורא עדיף.

התרגום: זה שכתוב, (משלי ל״א:י״ג-י״ד) ׳דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׳ (משלי לא, יג) - וכתוב ׳בידיה טוו׳. מהו ׳טוו׳? אמר רבי יהודה, טותה בדין, טותה ברחמים. אמר רבי יצחק, מדוע נקראת ׳אשה׳? אמר לו, שכלולה בדין, וכלולה ברחמים. בוא וראה, שאמר רבי אלעזר, כל אשה בדין נקראת, עד שטעמה טעם של רחמים. ששנו, מצד האיש בא הלבן, ומצד האשה בא האדם, טעם האשה מהלבן, הלבן עדיף.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה במטות מאמר א, ב ההא הוא דכתיב וכו': זהו שכתוב, דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה, שצמר היא ימין ורחמים, ופשתים הוא שמאל ודין. וכתוב בידיה טוו. מהו טוו. אמר ר' יהודה טוו בדינא טוו ברחמי. כלומר, שמשלבים הימין והשמאל זה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: