ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 71: בלק בהמשכו - סדר הקץ מקול האילת עד יציאת המשיח וקבוץ נדחי ישראל › פיסקה 1

אריכות הגלות עד סוף הימים - קול עצוב המתעורר מרום רומי הרקיעים

זוהר חדש · בלק בהמשכו - סדר הקץ מקול האילת עד יציאת המשיח וקבוץ נדחי ישראל · מאמר 71 · פיסקה 1

לשון הזוהר

אִי רַבִּי אִי רַבִּי, כַּמָּה קַשְׁיָא מִלָּה, כַּמָּה אָרִיךְ זִימְנָא, כַּמָּה עָאקוּ עַל עָאקוּ, זַמִּינִין לְשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וְכַמָּה יִשְׁלְטוּן חֵיוָותָא, וְכַמָּה יִשְׁאֲגוּן לְמִיטְרַף טַרְפִין דְּיִשְׂרָאֵל, בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא עַד סוֹף יוֹמַיָא. כָעֵת לְסוֹף יוֹמַיָא, כְּפוּם שַׁעֲתָא דְּיוֹמָא, בְּעִידָן דִּי זְרַח שִׁמְשָׁא, מִן יוֹמָא שְׁתִיתָאָה, בְּשַׁעֲתָא דְּיִזְדַּמְּנוּן לְפוּם מִנְיַן שְׁנִין, דְּיוֹבֵל וּשְׁמִטָה כַּחֲדָא, דְּאִיהוּ רעַל דָּא מִן יוֹמָא שְׁתִיתָאָה. כָּעֵת זְמִינָא קָלָא חָדָא לְאִתְעָרָא מֵרוֹם רוֹמֵי רְקִיעִין, קָלָא עָצִיב בִּמְרִירוּ, מַה דְּלָא הֲוָה הָכֵי מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרוּן עָלְמִין.

תרגום

הוֹי רַבִּי הוֹי רַבִּי, כַּמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר, כַּמָּה יִמָּשֵׁךְ הַזְּמַן, כַּמָּה צָרָה עַל צָרָה, עֲתִידוֹת לָבוֹא עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְכַמָּה יִשְׁלְטוּ הַחַיּוֹת, וְכַמָּה יִשְׁאֲגוּ לִטְרֹף טֶרֶף שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּכָל עֵת וָעֵת עַד סוֹף הַיָּמִים. וְעַתָּה, לְסוֹף הַיָּמִים, כְּפִי שְׁעַת הַיּוֹם, בָּעֵת שֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, מִן הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, בְּשָׁעָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפִי מִנְיַן הַשָּׁנִים, שֶׁל יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה יַחְדָּיו, שֶׁהוּא רֶמֶז זֶה מִן הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי. וְעַתָּה עָתִיד קוֹל אֶחָד לְהִתְעוֹרֵר מֵרוּם רוּמֵי הָרְקִיעִים, קוֹל עָצוּב בְּמָרוֹר, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אי רבי אי רבי, כמה קשיא מלה, כמה אריך זימנא, כמה עאקו על עאקו, זמינין לשנאיהון דישראל בגלותא, וכמה ישלטון חיוותא, וכמה ישאגון למיטרף טרפין דישראל, בכל זמנא וזמנא עד סוף יומיא. כעת לסוף יומיא, כפום שעתא דיומא, בעידן די זרח שמשא, מן יומא שתיתאה, בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין, דיובל ושמטה כחדא, דאיהו רעל דא מן יומא שתיתאה. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין, קלא עציב במרירו, מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין.

התרגום: הוי רבי הוי רבי, כמה קשה הדבר, כמה ימשך הזמן, כמה צרה על צרה, עתידות לבוא על שונאיהם של ישראל בגלות, וכמה ישלטו החיות, וכמה ישאגו לטרף טרף של ישראל, בכל עת ועת עד סוף הימים. ועתה, לסוף הימים, כפי שעת היום, בעת שזרחה השמש, מן היום הששי, בשעה שיזדמנו לפי מנין השנים, של יובל ושמטה יחדיו, שהוא רמז זה מן היום הששי. ועתה עתיד קול אחד להתעורר מרום רומי הרקיעים, קול עצוב במרור, מה שלא היה כך מיום שנבראו העולמות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים