מעשה בספר עתיק שמצא רבי אבא במערה - ׳וחדשות אני מגיד׳ בנשמות
זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 6
לשון הזוהר
אֲמַר רַבִּי אַבָּא, יוֹמָא חָדָא הֲוֵינָא אָזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, אֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה דְּמִן עַכּוֹ בַּהֲדִי, וְאָעֵילְנָא בִּמְעַרְתָּא חָדָא, וְאַשְׁכַּחְנָא תַּמָּן סִפְרָא חָדָא עַתִּיקָא מִיּוֹמִין קַדְמָאִין. אַפְתַּחְנָא לֵיהּ, וְאַשְׁכַּחְנָא דְּהֲוָה כְּתִיב בְּרֵישׁ מִלּוֹי, (ישעיהו מ״ב:ט׳) ׳הָרִאשׁוֹנוֹת הִנֵּה בָּאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד׳. וְאוֹקִים קְרָא בְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא, מִן יוֹמָא דְּסָלֵיק בִּרְעוּתָא דְּמַחְשָׁבָה לְמִבְרֵי עָלְמָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר, אֲנִי וְרַבִּי יְהוּדָה מֵעַכּוֹ עִמִּי, וְנִכְנַסְתִּי לִמְעָרָה אַחַת, וּמָצָאתִי שָׁם סֵפֶר אֶחָד עַתִּיק מִיָּמִים קַדְמוֹנִים. פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁהָיָה כָּתוּב בְּרֹאשׁ דְּבָרָיו, (ישעיהו מ״ב:ט׳) ׳הָרִאשׁוֹנוֹת הִנֵּה בָּאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד׳ (ישעיה מב, ט) - וְהֶעֱמִיד אֶת הַפָּסוּק בְּנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, מִן הַיּוֹם שֶׁעָלָה בִּרְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, יומא חדא הוינא אזלי במדברא, אנא ורבי יהודה דמן עכו בהדי, ואעילנא במערתא חדא, ואשכחנא תמן ספרא חדא עתיקא מיומין קדמאין. אפתחנא ליה, ואשכחנא דהוה כתיב בריש מלוי, (ישעיהו מ״ב:ט׳) ׳הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד׳. ואוקים קרא בנשמתהון דצדיקיא, מן יומא דסליק ברעותא דמחשבה למברי עלמא.
התרגום: אמר רבי אבא, יום אחד הייתי הולך במדבר, אני ורבי יהודה מעכו עמי, ונכנסתי למערה אחת, ומצאתי שם ספר אחד עתיק מימים קדמונים. פתחתי אותו, ומצאתי שהיה כתוב בראש דבריו, (ישעיהו מ״ב:ט׳) ׳הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד׳ (ישעיה מב, ט) - והעמיד את הפסוק בנשמות הצדיקים, מן היום שעלה ברצון המחשבה לברא את העולם.
מן המפרשים
קרני אור: מן המקבילה בבלק מאמר י, ה (קצג:) ואוקים קרא ואוקים קרא. ר"ל ההוא ספר היה מפרש קרא זה כך: