הקול מאמצע גן הרקיע - ׳אם אשכחך ירושלם׳ ובכיית הצדיקים בשמחתו
זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 4
לשון הזוהר
וְכָךָ מִשְׁתַּעְשַׁע בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, וְאָמַר, זַכָּאָה מַלְכָּא דִּבְנִין אִלֵּין אִתְבָּרְרוּ לְחוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ. וְקָלָא אִיתְעַר, מֵאֶמְצָעוּת גִינְתָא דְרָקִיעַ, וְקוֹרֵא בְּקָל תַּקִּיף וַאֲמַר, ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם׳ (שם קלז) יְרוּשָׁלַ ם ׳הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׳. כְּדֵין עַרְטִילוּ וְקַרְקוּרָא דִילֵיהּ. וְכָל צַדִּיקַיָיא דְתַמָּן אִתְעָרוּ בִּבְכִיָה. וְקָלָא אִיתְעַר מֵאֶמְצָעוּת גִּנְתָא דִרְקִיעָא, דְּאִשְׁתְּמַע בִּתְלַת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין. בְּגִין דְּלֵית חֶדְוָה וְשַׁעֲשׁוּעָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקָאִים בַּהֲדֵי צַדִּיקַיָיא דְתַמָּן. וּבְגִין דָּא אוֹמֵי וַאֲמַר, (שם) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַ ם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק וְגו', ׳אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת׳ יְרוּשָׁלַ ם ׳עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׳. בְּכָל אֲתַר דְּאִית חֶדְוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קָלָא דָא נָפֵיק וְקָארֵי.
תרגום
וְכָךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, וְאוֹמֵר, אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּנִים אֵלֶּה נִבְרְרוּ לְחֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ. וְקוֹל מִתְעוֹרֵר, מֵאֶמְצַע גַּן הָרָקִיעַ, וְקוֹרֵא בְּקוֹל חָזָק וְאוֹמֵר, (שם קלז) ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם׳ - יְרוּשָׁלַ ם ׳הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׳ - אָז עֵרוּמָהּ וְקִלְקוּלָהּ שֶׁלָּהּ. וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם מִתְעוֹרְרִים בִּבְכִיָּה. וְקוֹל מִתְעוֹרֵר מֵאֶמְצַע גַּן הָרָקִיעַ, הַנִּשְׁמָע בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים. מִשּׁוּם שֶׁאֵין שִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעַ לְהקב"ה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד עִם הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁבָּע וְאָמַר, (שם) ׳אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִַם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׳ - ׳תִּדְבַּק׳ וְגוֹ׳, ׳אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת׳ - יְרוּשָׁלַ ם ׳עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׳ - בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׂמְחָה לְהקב"ה, קוֹל זֶה יוֹצֵא וְקוֹרֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכך משתעשע בכל צדיק וצדיק, ואמר, זכאה מלכא דבנין אלין אתבררו לחולקיה ועדביה. וקלא איתער, מאמצעות גינתא דרקיע, וקורא בקל תקיף ואמר, ׳זכר ה' לבני אדום את יום׳ (שם קלז) ירושל ם ׳האומרים ערו ערו עד היסוד בה׳. כדין ערטילו וקרקורא דיליה. וכל צדיקייא דתמן אתערו בבכיה. וקלא איתער מאמצעות גנתא דרקיעא, דאשתמע בתלת מאה ותשעין רקיעין. בגין דלית חדוה ושעשועא לקודשא בריך הוא, אלא בשעתא דקאים בהדי צדיקייא דתמן. ובגין דא אומי ואמר, (שם) אם אשכחך ירושל ם תשכח ימיני תדבק וגו', ׳אם לא אעלה את׳ ירושל ם ׳על ראש שמחתי׳. בכל אתר דאית חדוה לקודשא בריך הוא, קלא דא נפיק וקארי.
התרגום: וכך משתעשע בכל צדיק וצדיק, ואומר, אשרי המלך שבנים אלה נבררו לחלקו וגורלו. וקול מתעורר, מאמצע גן הרקיע, וקורא בקול חזק ואומר, (שם קלז) ׳זכר ה' לבני אדום את יום׳ - ירושל ם ׳האמרים ערו ערו עד היסוד בה׳ - אז ערומה וקלקולה שלה. וכל הצדיקים ששם מתעוררים בבכיה. וקול מתעורר מאמצע גן הרקיע, הנשמע בשלש מאות ותשעים רקיעים. משום שאין שמחה ושעשוע להקב"ה, אלא בשעה שעומד עם הצדיקים ששם. ומשום כך נשבע ואמר, (שם) ׳אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׳ - ׳תדבק׳ וגו׳, ׳אם לא אעלה את׳ - ירושל ם ׳על ראש שמחתי׳ - בכל מקום שיש בו שמחה להקב"ה, קול זה יוצא וקורא.