כניסת המלך בחצות - גלוי ׳נעם ה'׳ ופרי שמחתם לעולם הזה
זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 3
לשון הזוהר
כַד עָיֵיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּפַלְגוּ לֵילְיָא, כָּלְהוֹ קָיְימִין מִתְתַּקְנִין כִּדְקָא יָאוֹת, וְכָל אִשְׁתַּדְּלוּתָא דְּאִשְׁתַּדְּלוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא בְּחִידּוּשֵׁי אוֹרַיְיתָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּיאוּבְתֵּיהּ בְּאִינוּן צַדִּיקַיָיא, דַּחֲדִישׁוּ בָּהּ מִלִּין. וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ, וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּאִלֵּין מִלִּין. וְכָל בְּכָל צַדִּיקָא וְצַדִּיקָא. לְבָתַר, כָּלְהוֹ מִתְתַּקְּנִין דְּכַר וְנוּקְבָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּתַר דְּאָרַח וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ, וּבְכָל אִלֵּין רָזִין דְּחָכְמְתָא דִּילְהוֹן, אִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ, וְאִינוּן חָמָאן בְּהַהוּא נוֹעַם ה'. כְּדֵין כָּלְהוֹ חָדָאן בְּחֶדְוָוה סַגְיָיא, עַד דְּמִתְפַּשְׁטֵי זִיוָא וּנְהוֹרָא דִּילְהוֹן. וּמֵהַהוּא מְשִׁיכוּ דְּזִיוָא וּנְהוֹרָא דְּחֶדְוָה דִילְהוֹן, עָבְדִין פֵּירִין וְאִיבִּין לְעָלְמָא דָא, וְהַהוּא אִיבָּא עָאל תְּחוֹת גַּדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, עַד זִימְנָא דְאִצְטְרִיךְ.
תרגום
כְּשֶׁנִּכְנָס הקב"ה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כֻּלָּם עוֹמְדִים מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי, וְכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה. וְהקב"ה תַּאֲוָתוֹ בְּאוֹתָם הַצַּדִּיקִים, שֶׁחִדְּשׁוּ בָּהּ דְּבָרִים. וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְכֵן בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק. אַחַר כָּךְ, כֻּלָּם מִתְתַּקְּנִים זָכָר וּנְקֵבָה. וְהקב"ה אַחַר שֶׁהֵרִיחַ וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בָּהֶם, וּבְכָל אוֹתָם רָזֵי חָכְמָתָם, נִגְלֶה עֲלֵיהֶם, וְהֵם רוֹאִים בְּאוֹתוֹ ׳נֹעַם ה'׳. אָז כֻּלָּם שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָה רַבָּה, עַד שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט זִיוָם וְאוֹרָם. וּמֵאוֹתָהּ הַמְשָׁכָה שֶׁל זִיו וְאוֹר שִׂמְחָתָם, עוֹשִׂים פֵּרוֹת וְתוֹצָרוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹתוֹ הַפְּרִי נִכְנָס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, עַד הַזְּמַן הַנִּצְרָךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד עייל קודשא בריך הוא בפלגו ליליא, כלהו קיימין מתתקנין כדקא יאות, וכל אשתדלותא דאשתדלו כל ההוא יומא בחידושי אורייתא. וקודשא בריך הוא תיאובתיה באינון צדיקייא, דחדישו בה מלין. ואשתעשע בהו, ואשתעשע באלין מלין. וכל בכל צדיקא וצדיקא. לבתר, כלהו מתתקנין דכר ונוקבא. וקודשא בריך הוא בתר דארח ואשתעשע בהו, ובכל אלין רזין דחכמתא דילהון, אתגלי עלייהו, ואינון חמאן בההוא נועם ה'. כדין כלהו חדאן בחדווה סגייא, עד דמתפשטי זיוא ונהורא דילהון. ומההוא משיכו דזיוא ונהורא דחדוה דילהון, עבדין פירין ואיבין לעלמא דא, וההוא איבא עאל תחות גדפוי דשכינתא, עד זימנא דאצטריך.
התרגום: כשנכנס הקב"ה בחצות הלילה, כלם עומדים מתקנים כראוי, וכל ההשתדלות שהשתדלו כל אותו היום בחדושי התורה. והקב"ה תאותו באותם הצדיקים, שחדשו בה דברים. ומשתעשע בהם, ומשתעשע בדברים האלה. וכן בכל צדיק וצדיק. אחר כך, כלם מתתקנים זכר ונקבה. והקב"ה אחר שהריח והשתעשע בהם, ובכל אותם רזי חכמתם, נגלה עליהם, והם רואים באותו ׳נעם ה'׳. אז כלם שמחים בשמחה רבה, עד שמתפשט זיום ואורם. ומאותה המשכה של זיו ואור שמחתם, עושים פרות ותוצרות לעולם הזה, ואותו הפרי נכנס תחת כנפי השכינה, עד הזמן הנצרך.