ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 68: בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש › פיסקה 21

הרוח שדלגה על אזנו - ומציאת הגוי מת והנחש כרוך על עקבו

זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 21

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, תֵּינַח כָּל דָּא, הַהוּא גוֹי דַּאֲמַרְתְּ דְּאִתְיְיהֵיב לֵיהּ כּוּפְרָא בַּמֶּה יְדַעְתְּ. אֲמַר לוֹן, כֵּיוָן דְּמַלֵּילַת לְחִיוְיָא, הַהוּא רוּחָא דְּהֲוָה אָזֵיל לְקִבְלֵיהּ, וְלָחִישׁ לֵיהּ דִּיתִיב לְאוֹרְחֵיהּ דְּהָא אִתְנַחֵם הַהוּא בַּר נָשׁ, הוּא דָּלֵיג עַל אוּדְנִי, וַאֲמַר לִי. תְּוָוהוּ חַבְרַיָיא, אֲמַר ר' אֶלְעָזָר, חַבְרַיָיא, נְהַךְ וְנֶחֱמֵי, דְּהָא חִיוְיָא כְּבָר עֲבַד מַה דַּעֲבַד. קָמוּ וּקְרִיבוּ לְגַבֵּי חַד טִינָרָא בְּהַהוּא בֵּי חֲקַל, אַשְׁכָּחוֹ לְהַהוּא גוֹי דְּמֵת, וְהַהוּא נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עִקְבֵיהּ, וְלָא הֲוָה אִבְדִּיל מִנֵּיהּ. לְבָתַר אִתְפְּרַשׁ מֵעִקְבֵיהּ, וְסָלֵיק עַל גְּרוֹנֵיהּ, וְאִכְרִיךְ תַּמָּן. וּמִתַּמָּן נָחִית עַל עִקְבֵיהּ, וְלָא הָיָה מִתְפָּרְשָׁא מִנִּיהּ.

תרגום

אָמַר לוֹ, נִיחָא כָּל זֶה, אוֹתוֹ הַגּוֹי שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁנִּתַּן לוֹ כֹּפֶר, בַּמָּה יָדַעְתָּ? אָמַר לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבַּרְתִּי לַנָּחָשׁ, אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְקִרְאתוֹ, וְלָחֲשָׁה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְכּוֹ שֶׁהֲרֵי הִתְנַחֵם אוֹתוֹ הָאָדָם, הִיא דִּלְּגָה עַל אָזְנִי, וְאָמְרָה לִי. תָּמְהוּ הַחֲבֵרִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, חֲבֵרִים, נֵלֵךְ וְנִרְאֶה, שֶׁהֲרֵי הַנָּחָשׁ כְּבָר עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה. קָמוּ וְקָרְבוּ אֶל סֶלַע אֶחָד בְּאוֹתוֹ שְׂדֵה הַבַּיִת, מָצְאוּ אֶת אוֹתוֹ הַגּוֹי מֵת, וְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, וְלֹא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ. לְאַחַר מִכֵּן נִפְרַד מֵעֲקֵבוֹ, וְעָלָה עַל גְּרוֹנוֹ, וְהִתְכָּרֵךְ שָׁם. וּמִשָּׁם יָרַד עַל עֲקֵבוֹ, וְלֹא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, תינח כל דא, ההוא גוי דאמרת דאתייהיב ליה כופרא במה ידעת. אמר לון, כיון דמלילת לחיויא, ההוא רוחא דהוה אזיל לקבליה, ולחיש ליה דיתיב לאורחיה דהא אתנחם ההוא בר נש, הוא דליג על אודני, ואמר לי. תווהו חברייא, אמר ר' אלעזר, חברייא, נהך ונחמי, דהא חיויא כבר עבד מה דעבד. קמו וקריבו לגבי חד טינרא בההוא בי חקל, אשכחו לההוא גוי דמת, וההוא נחש כרוך על עקביה, ולא הוה אבדיל מניה. לבתר אתפרש מעקביה, וסליק על גרוניה, ואכריך תמן. ומתמן נחית על עקביה, ולא היה מתפרשא מניה.

התרגום: אמר לו, ניחא כל זה, אותו הגוי שאמרת שנתן לו כפר, במה ידעת? אמר להם, כיון שדברתי לנחש, אותה הרוח שהיתה הולכת לקראתו, ולחשה לו שישוב מדרכו שהרי התנחם אותו האדם, היא דלגה על אזני, ואמרה לי. תמהו החברים, אמר רבי אלעזר, חברים, נלך ונראה, שהרי הנחש כבר עשה מה שעשה. קמו וקרבו אל סלע אחד באותו שדה הבית, מצאו את אותו הגוי מת, ואותו הנחש כרוך על עקבו, ולא היה נפרד ממנו. לאחר מכן נפרד מעקבו, ועלה על גרונו, והתכרך שם. ומשם ירד על עקבו, ולא היה נפרד ממנו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים