׳הנה עם יצא ממצרים׳ - לשון שיכלו בה לישראל בימי פרעה
זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 14
לשון הזוהר
(במדבר כ״ב:ה׳) ׳לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם׳. אִי תֵימָא, דְּהָא צָרִיךְ לְנַטְלָא פִּיפּוֹסִין וְיוֹחֲסִין דִּילְהוֹן, לָא אִצְטְרִיךְ, אֶלָּא אוֹרַח כְּלַל. דִּכְתִיב ׳הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם׳. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּהָכֵי קָארֵי לוֹן פַּטְרוֹנָא דִּילְהוֹן כַּמָּה זִימְנִין, וְעַל דָּא לָא תִטְעֶה, דִּכְתִיב (שמות ה׳:א׳) ׳שַׁלַּח אֶת עַמִּי׳ בְּכָל זִמְנָא. וְעוֹד, כַּד אִתְנַטְלֵית עֵיטָא עֲלַיְיהוּ עִם פַּרְעֹה, בְּלִישְׁנָא דָּא יָכְלֵי לְהוֹ, דִּכְתִיב ׳הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׳ (שם א). אוּף הַשְׁתָּא דִּכְתִיב, ׳הִנֵּה עַם׳ יָצָ"א מִמִּצְרַיִם, דְּלָא אַפֵּיק לוֹן אַחֲרָא, אֶלָּא אִיהוּ מִגַרְמֵיהּ נְפַק, וּבְגִין כָּךְ תֵּיכוֹל לְאַבְאָשָׁא לוֹן.
תרגום
(במדבר כ״ב:ה׳) ׳לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם׳ (במדבר כב, ה) - אִם תֹּאמַר, שֶׁצָּרִיךְ לִנְטֹל אֶת יִחוּסָם וְתוֹלְדוֹתָם, אֵין צֹרֶךְ, אֶלָּא דֶּרֶךְ כְּלָלִית. שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ קוֹרֵא לָהֶם פַּטְרוֹנָם כַּמָּה פְּעָמִים, וְעַל כֵּן אַל תִּטְעֶה, שֶׁכָּתוּב (שמות ה׳:א׳) ׳שַׁלַּח אֶת עַמִּי׳ בְּכָל זְמַן. וְעוֹד, כְּשֶׁנִּטְּלָה עֵצָה עֲלֵיהֶם עִם פַּרְעֹה, בְּלָשׁוֹן זוֹ יָכְלוּ לָהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ׳ (שם א) - אַף עַתָּה שֶׁכָּתוּב, ׳הִנֵּה עַם׳ (שמות א, ט) - יָצָא מִמִּצְרַיִם - שֶׁלֹּא הוֹצִיא אוֹתָם אַחֵר, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ יָצָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ תּוּכַל לְהָרַע לָהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (במדבר כ״ב:ה׳) ׳לאמר הנה עם יצא ממצרים׳. אי תימא, דהא צריך לנטלא פיפוסין ויוחסין דילהון, לא אצטריך, אלא אורח כלל. דכתיב ׳הנה עם יצא ממצרים׳. מאי טעמא. משום דהכי קארי לון פטרונא דילהון כמה זימנין, ועל דא לא תטעה, דכתיב (שמות ה׳:א׳) ׳שלח את עמי׳ בכל זמנא. ועוד, כד אתנטלית עיטא עלייהו עם פרעה, בלישנא דא יכלי להו, דכתיב ׳הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׳ (שם א). אוף השתא דכתיב, ׳הנה עם׳ יצ"א ממצרים, דלא אפיק לון אחרא, אלא איהו מגרמיה נפק, ובגין כך תיכול לאבאשא לון.
התרגום: (במדבר כ״ב:ה׳) ׳לאמר הנה עם יצא ממצרים׳ (במדבר כב, ה) - אם תאמר, שצריך לנטל את יחוסם ותולדותם, אין צרך, אלא דרך כללית. שכתוב ׳הנה עם יצא ממצרים׳ - מה הטעם? משום שכך קורא להם פטרונם כמה פעמים, ועל כן אל תטעה, שכתוב (שמות ה׳:א׳) ׳שלח את עמי׳ בכל זמן. ועוד, כשנטלה עצה עליהם עם פרעה, בלשון זו יכלו להם, שכתוב ׳הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׳ (שם א) - אף עתה שכתוב, ׳הנה עם׳ (שמות א, ט) - יצא ממצרים - שלא הוציא אותם אחר, אלא הוא מעצמו יצא, ומשום כך תוכל להרע להם.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבשלח מאמר ג, א (מה:) ויסב אלהים את העם וגומר לתקנא אורחא וגומר פי' כי מלבד טענת הכתוב במה שהסב אותם דרך המדבר משום כי אמר אלהים וגומר הנה עוד טענה אחרת יש כי השי"ת אינו פועל הדברים משום תכלית וטענה אחרת רק במעשה א'…
הסולם: מן המקבילה בבשלח מאמר ג, א (מה:) ויסב אלקים את העם דרך המדבר וגו': היינו לתקן את הדרך אל מקומו. כלומר, כדי לעשות קריעת ים סוף. שאם לא כן. היה מספיק לנחותם דרך המדבר לבד, ולא דרך ים סוף.