ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 68: בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש › פיסקה 13

פריחת הספר מידו של רבי אבא - וכבוד המלך שלא יגלה בעולם

זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 13

לשון הזוהר

עַד כָּאן הֲוָה לִי רְשׁוּ לְמֶחֱמֵי בְּהַהוּא סִפְרָא. אַדְּמַקִּיפְנָא לְמֵיחֱמֵי יַתִּיר, פָּרַח מִן יָדִי, וְלָא חָמֵינָא לֵיהּ, וְאִשְׁתָּאַרְנָא עָצִיב, וּבָכִינָא. דְּמִיכְנָא תַּמָּן בְּהַהוּא מְעַרְתָּא, וְחָמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא דְּלָבֵישׁ מַדָּא, אָמַר לֵיהּ, רַבִּי, מַה לָּךְ לְמִבְכֵּי, לָא תִתְעַצֵּיב. מִמַּאן דְּהֲוָה הַהוּא סִפְרָא, פְּרַח לְגַבֵּיהּ, וּנְטָלֵיהּ. וְעַד דְּלָא נְפַק מֵהַאי עָלְמָא, גָּנִיז לֵיהּ בְּהַהוּא מְעַרְתָּא דְמַדְבְּרָא דָא, וְהַשְׁתָּא דְּהֲוָה מִתְגַּלֵּי לְחַיָּיא, פְּרַח בַּאֲוִירָא וּנְטָלֵיהּ. מִכָאן וּלְהָלְאָה, זִילִי לָךְ לְאוֹרְחָךְ. וּמֵהַהוּא יוֹמָא עַד הָכָא. לָא אִתְגְּלֵי לִי, וְלָא זָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִמַּאן הוּא. וּבְכָל זִמְנָא דַּאֲנָא דָּכִירְנָא, אִשְׁתָּאַרְנָא עָצִיב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דִּילְמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהּ, דְּלָא יִתְגְּלֵי בְּעָלְמָא. עַד דַּהֲווֹ יָתְבֵי וְלָעָאן בְּמִלִּין יַקִּירִין וְעִילָאִין אִלֵּין, נְהַר יְמָמָא. קָמוּ וַאֲזָלוּ, אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַשְׁתָּא עִידַן רַעֲוָוא הוּא קַמֵּי מַלְכָּא, נֵימָא מִילֵי דְאוֹרַיְיתָא, וְנִתְעַסֵּק בָּהּ, וְנִשְׁתַּתֵּף בִּשְׁכִינְתָּא.

תרגום

עַד כָּאן הָיְתָה לִי רְשׁוּת לִרְאוֹת בְּאוֹתוֹ הַסֵּפֶר. בְּעוֹד אֲנִי מִתְאַמֵּץ לִרְאוֹת יוֹתֵר, פָּרַח מִיָּדִי, וְלֹא רָאִיתִיו, וְנִשְׁאַרְתִּי עָצוּב, וּבָכִיתִי. יָשַׁנְתִּי שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה, וְרָאִיתִי אֶת אוֹתוֹ הַלָּבוּשׁ בְּמַדִּים, אָמַר לִי, רַבִּי, מַה לְּךָ לִבְכּוֹת, אַל תִּתְעַצֵּב. מִמִּי שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ אוֹתוֹ הַסֵּפֶר, פָּרַח אֵלָיו, וּנְטָלוֹ. וְעַד שֶׁלֹּא יָצָא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, גָּנַז אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ הַמְּעָרָה שֶׁל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, וְעַתָּה שֶׁהָיָה מִתְגַּלֶּה לַחַיִּים, פָּרַח בָּאֲוִיר וּנְטָלוֹ. מִכָּאן וָהָלְאָה, לְכִי לְדַרְכֵּךְ. וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הֵנָּה, לֹא נִגְלָה לִי, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִמִּי הוּא. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי נִזְכָּר, נִשְׁאַרְתִּי עָצוּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁמָּא הקב"ה רוֹצֶה בִּכְבוֹדוֹ, שֶׁלֹּא יִגָּלֶה בָּעוֹלָם. עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בִּדְבָרִים יְקָרִים וְעֶלְיוֹנִים אֵלֶּה, הֵאִיר הַיּוֹם. קָמוּ וְהָלְכוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, עַתָּה עֵת רָצוֹן הִיא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנַעֲסֹק בָּהּ, וְנִשְׁתַּתֵּף בַּשְּׁכִינָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד כאן הוה לי רשו למחמי בההוא ספרא. אדמקיפנא למיחמי יתיר, פרח מן ידי, ולא חמינא ליה, ואשתארנא עציב, ובכינא. דמיכנא תמן בההוא מערתא, וחמינא ליה לההוא דלביש מדא, אמר ליה, רבי, מה לך למבכי, לא תתעציב. ממאן דהוה ההוא ספרא, פרח לגביה, ונטליה. ועד דלא נפק מהאי עלמא, גניז ליה בההוא מערתא דמדברא דא, והשתא דהוה מתגלי לחייא, פרח באוירא ונטליה. מכאן ולהלאה, זילי לך לאורחך. ומההוא יומא עד הכא. לא אתגלי לי, ולא זכינא למשמע ממאן הוא. ובכל זמנא דאנא דכירנא, אשתארנא עציב. אמר רבי אלעזר דילמא קודשא בריך הוא בעי ביקריה, דלא יתגלי בעלמא. עד דהוו יתבי ולעאן במלין יקירין ועילאין אלין, נהר יממא. קמו ואזלו, אמר רבי אלעזר, השתא עידן רעווא הוא קמי מלכא, נימא מילי דאורייתא, ונתעסק בה, ונשתתף בשכינתא.

התרגום: עד כאן היתה לי רשות לראות באותו הספר. בעוד אני מתאמץ לראות יותר, פרח מידי, ולא ראיתיו, ונשארתי עצוב, ובכיתי. ישנתי שם באותה המערה, וראיתי את אותו הלבוש במדים, אמר לי, רבי, מה לך לבכות, אל תתעצב. ממי שהיה שלו אותו הספר, פרח אליו, ונטלו. ועד שלא יצא מהעולם הזה, גנז אותו באותה המערה של המדבר הזה, ועתה שהיה מתגלה לחיים, פרח באויר ונטלו. מכאן והלאה, לכי לדרכך. ומאותו היום עד הנה, לא נגלה לי, ולא זכיתי לשמע ממי הוא. ובכל פעם שאני נזכר, נשארתי עצוב. אמר רבי אלעזר, שמא הקב"ה רוצה בכבודו, שלא יגלה בעולם. עד שהיו יושבים ועוסקים בדברים יקרים ועליונים אלה, האיר היום. קמו והלכו, אמר רבי אלעזר, עתה עת רצון היא לפני המלך, נאמר דברי תורה, ונעסק בה, ונשתתף בשכינה.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בבשלח מאמר ג, א (מה:) רבי יהודה אמר וכו': שואל, מה השינוי, כשהיו ישראל במצרים, כתוב, שלח את עמי. כי אם מאן אתה לשלח את עמי. בני בכרי ישראל, אע"פ שבעת ההוא לא היו נמולים ולא נקשרו בו, בהקב"ה, כראוי, וכאן שהיו נמולים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו