דרך כל היוצא מן העולם - הממונה יעזריאל וצנון האש לטובלים
זוהר חדש · בלק - שעשוע הצדיקים בגן עדן וכחם של בלק ובלעם ומעשה הנחש · מאמר 68 · פיסקה 10
לשון הזוהר
וְכַד בַּר נָשׁ נָפֵיק מֵהַאי עָלְמָא, כָּלְהוֹ, בֵּין צַדִּיקִים, בֵּין חֲסִידִים וּתְמִימִין, וְחַיָּיבִין וּרְשָׁעִים, כָּלְהוּ עָבְרִין בְּאוֹרְחָא דָא לְמֵיחֱמֵי לֵיהּ לְאָדָם קַדְמָאָה, לְכָל בְּנֵי עָלְמָא. וְתַמָּן נָטְלֵי אוֹרְחָא, אוֹ לַגַּן עֵדֶן, אוֹ לַגֵּיהִנֹּם. כָל אִינוּן דְּאוֹרְחַיְיהוּ לְגַּן עֵדֶן, מִתְקָרְבִין לְגַבֵּי חוֹמָה דִּלְבַר, מֵאִינוּן תְּלַת חוֹמוֹת דְּתַמָּן. כְּדֵין נָפַק חַד מְמַנָּא, וְאִתְעַר קַמַּיְיהוּ וְקָארֵי וַאֲמַר, זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמִין כָּלְהוֹ. וְהַהוּא מְמַנָּא יעזריאָמַר לֵיהּ שְׁמֵיהּ. אוֹלִיף לוֹן אוֹרְחָא, וְאָזְלִין קַמֵּיהּ, עַד תַּרְעָא חָדָא דְּגֵיהִנֹּם, וְהַאי מְמַנָּא קָרֵי בְחֵילָא, צַנּוּן תְּנָנָא צַנּוּן יָקֵידְתָּא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, בִּבְהִילוּ מְצַנְּנָן לֵיהּ, וְעָאלִין כָּלְהוֹ וְטָבְלִין וְעָבְרִין. וְכָלְהוֹ חַיָּיבַיָא, אִתְמַסְרָן בִּידָא דְּדוּמָה, וְאָעֳלִין בַּגֵּיהִנֹּם, וְכָל אִינוּן זַכָּאִין לָא אִתְמַסְרָן בִּידוֹי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּהַהוּא מְמַנָּא.
תרגום
וּכְשֶׁאָדָם יוֹצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם, בֵּין צַדִּיקִים, בֵּין חֲסִידִים וּתְמִימִים, וְחַיָּבִים וּרְשָׁעִים, כֻּלָּם עוֹבְרִים בְּדֶרֶךְ זוֹ לִרְאוֹת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם. וְשָׁם נוֹטְלִים אֶת הַדֶּרֶךְ, אוֹ לְגַן עֵדֶן, אוֹ לְגֵיהִנֹּם. כָּל אוֹתָם שֶׁדַּרְכָּם לְגַן עֵדֶן, מִתְקָרְבִים אֶל הַחוֹמָה הַחִיצוֹנָה, מֵאוֹתָן שָׁלֹשׁ חוֹמוֹת שֶׁשָּׁם. אָז יוֹצֵא מְמֻנֶּה אֶחָד, וּמִתְעוֹרֵר לִפְנֵיהֶם וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר, אַשְׁרֵיכֶם אַתֶּם הַצַּדִּיקִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאוֹתוֹ הַמְּמֻנֶּה, ׳יְעַזְרִיאֵל׳ אָמְרוּ שְׁמוֹ. מְלַמֵּד אוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהוֹלְכִים לְפָנָיו, עַד שַׁעַר אֶחָד שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאוֹתוֹ הַמְּמֻנֶּה קוֹרֵא בְּכֹחַ, צַנְּנוּ עָשָׁן, צַנְּנוּ אֵשׁ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בִּמְהִירוּת מְצַנְּנִים אוֹתוֹ, וְנִכְנָסִים כֻּלָּם וְטוֹבְלִים וְעוֹבְרִים. וְכָל הַחַיָּבִים, נִמְסָרִים בְּיַד דּוּמָה, וְנִכְנָסִים לַגֵּיהִנֹּם, וְכָל אוֹתָם הַזַּכָּאִים אֵינָם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, אֶלָּא בְּיַד אוֹתוֹ הַמְּמֻנֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד בר נש נפיק מהאי עלמא, כלהו, בין צדיקים, בין חסידים ותמימין, וחייבין ורשעים, כלהו עברין באורחא דא למיחמי ליה לאדם קדמאה, לכל בני עלמא. ותמן נטלי אורחא, או לגן עדן, או לגיהנם. כל אינון דאורחייהו לגן עדן, מתקרבין לגבי חומה דלבר, מאינון תלת חומות דתמן. כדין נפק חד ממנא, ואתער קמייהו וקארי ואמר, זכאין אתון צדיקייא בעלמין כלהו. וההוא ממנא יעזריאמר ליה שמיה. אוליף לון אורחא, ואזלין קמיה, עד תרעא חדא דגיהנם, והאי ממנא קרי בחילא, צנון תננא צנון יקידתא. בההוא שעתא, בבהילו מצננן ליה, ועאלין כלהו וטבלין ועברין. וכלהו חייביא, אתמסרן בידא דדומה, ואעלין בגיהנם, וכל אינון זכאין לא אתמסרן בידוי, אלא בידוי דההוא ממנא.
התרגום: וכשאדם יוצא מהעולם הזה, כלם, בין צדיקים, בין חסידים ותמימים, וחיבים ורשעים, כלם עוברים בדרך זו לראות את אדם הראשון, לכל בני העולם. ושם נוטלים את הדרך, או לגן עדן, או לגיהנם. כל אותם שדרכם לגן עדן, מתקרבים אל החומה החיצונה, מאותן שלש חומות ששם. אז יוצא ממנה אחד, ומתעורר לפניהם וקורא ואומר, אשריכם אתם הצדיקים בכל העולמות. ואותו הממנה, ׳יעזריאל׳ אמרו שמו. מלמד אותם את הדרך, והולכים לפניו, עד שער אחד של גיהנם, ואותו הממנה קורא בכח, צננו עשן, צננו אש. באותה שעה, במהירות מצננים אותו, ונכנסים כלם וטובלים ועוברים. וכל החיבים, נמסרים ביד דומה, ונכנסים לגיהנם, וכל אותם הזכאים אינם נמסרים בידו, אלא ביד אותו הממנה.