׳צאי לך בעקבי הצאן׳ - עצת המלך ומשכון החייבים ברצועה
זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 8
לשון הזוהר
קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָה אָתֵיב לָהּ, ׳שִׁמְעִי בַת וּרְאִי׳ (תהלים מה, יא). לָקֳבֵיל דָּא, ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ׳. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא עֵיטָא עִילָאָה לָךְ, ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן׳, אִלֵּין זַכָּאִין שְׁלֵימִין דְּאִתְעַטְרַת בְּהוּ קֳדָמַי, ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ׳ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכִין אֲבַתְרָךְ. וְאִינוּן חַיָּיבֵי דָרָא, יִתְמַשְׁכְּנוּן בְּחוֹבַיְיהוּ, אַלְקֵי יַתְהוֹן בִּרְצוּעָא, וְלָא יוֹסִפוּן לְמֶחֱטֵי. וְתִטְרֵי בְּנָיךְ דְּאָזְלִין אֲבַתְרָיךְ, דְּלָא יִתְמַשְׁכְּנוּן עֲלֵיהוֹן, וְכוֹלָא בְּדִינָא דִקְשׁוֹט. מַאי טַעְמָא. דְּכָל הַנְּשָׁמוֹת קֳדָמַי אִינוּן, וְעַל דָּא ׳בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן׳ (יחזקאל יח, כ).
תרגום
הקב"ה מָה הֵשִׁיב לָהּ? ׳שִׁמְעִי בַת וּרְאִי׳ (תהלים מה, יא). כְּנֶגֶד זֶה, ׳אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ׳ (שיר השירים א, ח) - אָמַר לָהּ הקב"ה, הֲרֵי עֵצָה עֶלְיוֹנָה לָךְ, ׳צְאִי לָךְ בְּעִקְּבֵי הַצֹּאן׳ - אֵלֶּה הַזַּכָּאִים הַשְּׁלֵמִים שֶׁהִתְעַטַּרְתִּי בָּהֶם לְפָנַי, ׳וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ׳ - אוֹתָם הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרַיִךְ. וְאוֹתָם חַיָּבֵי הַדּוֹר, יִתְמַשְׁכְּנוּ בְּחֵטְאֵיהֶם, אַלְקֶה אוֹתָם בָּרְצוּעָה, וְלֹא יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא. וְתִשְׁמְרִי אֶת בָּנַיִךְ הַהוֹלְכִים אַחֲרַיִךְ, שֶׁלֹּא יִתְמַשְׁכְּנוּ עֲלֵיהֶם, וְהַכֹּל בְּדִין אֱמֶת. מָה הַטַּעַם? שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת לְפָנַי הֵן, ׳וְעַל כֵּן׳ ׳בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן׳ (יחזקאל יח, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קודשא בריך הוא מה אתיב לה, ׳שמעי בת וראי׳ (תהלים מה, יא). לקביל דא, ׳אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך׳. אמר לה קודשא בריך הוא, הא עיטא עילאה לך, ׳צאי לך בעקבי הצאן׳, אלין זכאין שלימין דאתעטרת בהו קדמי, ׳ורעי את גדיותיך׳ אינון דאתמשכין אבתרך. ואינון חייבי דרא, יתמשכנון בחובייהו, אלקי יתהון ברצועא, ולא יוספון למחטי. ותטרי בניך דאזלין אבתריך, דלא יתמשכנון עליהון, וכולא בדינא דקשוט. מאי טעמא. דכל הנשמות קדמי אינון, ועל דא ׳בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן׳ (יחזקאל יח, כ).
התרגום: הקב"ה מה השיב לה? ׳שמעי בת וראי׳ (תהלים מה, יא). כנגד זה, ׳אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך׳ (שיר השירים א, ח) - אמר לה הקב"ה, הרי עצה עליונה לך, ׳צאי לך בעקבי הצאן׳ - אלה הזכאים השלמים שהתעטרתי בהם לפני, ׳ורעי את גדיותיך׳ - אותם הנמשכים אחריך. ואותם חיבי הדור, יתמשכנו בחטאיהם, אלקה אותם ברצועה, ולא יוסיפו לחטא. ותשמרי את בניך ההולכים אחריך, שלא יתמשכנו עליהם, והכל בדין אמת. מה הטעם? שכל הנשמות לפני הן, ׳ועל כן׳ ׳בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן׳ (יחזקאל יח, כ).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: