׳מני שמחוך׳ - שאין שמחה לפניו כשעת עשית שיר השירים
זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 4
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, מִנִּי שִׂמְּחוּךָ, וַדַּאי דְּלֵית חֶדְוָה קַמֵּיהּ, כְּזִמְנָא דְּעָבַד שְׁלֹמֹה שִׁיר הַשִּׁירִים. וְשַׁבַּח תּוּשְׁבְּחָאן דְּמַטְרוֹנִיתָא לְמַלְכָּא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, ׳מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׳, וַדַּאי שֶׁאֵין שִׂמְחָה לְפָנָיו, כִּזְמַן שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים. וְשִׁבַּח שְׁבָחִים שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא לַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, מני שמחוך, ודאי דלית חדוה קמיה, כזמנא דעבד שלמה שיר השירים. ושבח תושבחאן דמטרוניתא למלכא.
התרגום: דבר אחר, ׳מני שמחוך׳, ודאי שאין שמחה לפניו, כזמן שעשה שלמה את שיר השירים. ושבח שבחים של המטרוניתא למלך.