ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 67: חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו › פיסקה 3

׳מר ואהלות׳ בשלשה גונים - ׳היכלי שן׳ ושמחת הנשמות בשבחיו

זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 3

לשון הזוהר

מֹר וַאֲהָלוֹת, מֹר: דָּא אַבְרָהָם, דְּאִקְּרֵי הַר הַמֹּר. וַאֲהָלוֹת: דָּא יַעֲקֹב. קְצִיעוֹת: דָּא יִצְחָק. כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ: בְּאִלֵּין תְּלַת גְּוָונִין, חִיוַו"ר וְסוּמָ"ק וְיָרוֹ"ק, אִשְׁתַּלִּימוּ אִינוּן לְבוּשֵׁי דְּאַרְגְּוָונָא. ׳מִן הֵיכְלֵי שֵׁן׳, אִלֵּין שִׁבְעָה הֵיכָלִין עִילָאִין, דְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא חָדָאן בְּהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּכְדֵין חֶדְוָה קַמֵּיהּ. וְאַמַּאי אִיקְרוּן הֵיכְלֵי שֵׁן, בְּגִין דְּזָכוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְאִתְתַּקְפ"וּ בָּהּ, זָכוּ לְהַאי שֵׁ"ן. מִנִּי שִׂמְּחוּךָ, בְּמַאי עָסְקִין אִינוּן נִשְׁמָתִין. אִינוּן עָסְקִין בְּתֻשְׁבְּחָאן דִּידִי קַמָּךְ. וּכְדֵין חֶדְוָה קַמָּךְ אִשְׁתַּלִּימַת, דְּלֵית חֶדְוָה קַמֵּיהּ מִכָּל רְתִיכִין דִּילֵיהּ, כְּחֶדְוָה דְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא דְּאִינוּן קְרִיבִין לֵיהּ.

תרגום

׳מֹר וַאֲהָלוֹת׳: ׳מֹר׳ - זֶה אַבְרָהָם, הַנִּקְרָא ׳הַר הַמֹּר׳. ׳וַאֲהָלוֹת׳ - זֶה יַעֲקֹב. ׳קְצִיעוֹת׳ - זֶה יִצְחָק. ׳כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ׳ - בִּשְׁלֹשָׁה גְּוָנִים אֵלֶּה, לָבָן וְאָדֹם וְיָרֹק, נִשְׁלְמוּ אוֹתָם לְבוּשֵׁי הָאַרְגָּמָן. ׳מִן הֵיכְלֵי שֵׁן׳ - אֵלֶּה שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שְׂמֵחוֹת בָּהֶם לִפְנֵי הקב"ה. וְאָז שִׂמְחָה לְפָנָיו. וּמַדּוּעַ נִקְרָאִים ׳הֵיכְלֵי שֵׁן׳? מִשּׁוּם שֶׁזָּכוּ בַּתּוֹרָה, וְהִתְחַזְּקוּ בָּהּ, זָכוּ לְשֵׁ"ן זֶה. ׳מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׳, בְּמָה עוֹסְקוֹת אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת? הֵן עוֹסְקוֹת בְּשִׁבְחוֹתַי לְפָנֶיךָ. וְאָז שִׂמְחָה לְפָנֶיךָ נִשְׁלֶמֶת, שֶׁאֵין שִׂמְחָה לְפָנָיו מִכָּל מֶרְכְּבוֹתָיו, כְּשִׂמְחַת נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַקְּרוֹבִים אֵלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מר ואהלות, מר: דא אברהם, דאקרי הר המר. ואהלות: דא יעקב. קציעות: דא יצחק. כל בגדותיך: באלין תלת גוונין, חיוו"ר וסומ"ק וירו"ק, אשתלימו אינון לבושי דארגוונא. ׳מן היכלי שן׳, אלין שבעה היכלין עילאין, דנשמתהון דצדיקייא חדאן בהו קמי קודשא בריך הוא. וכדין חדוה קמיה. ואמאי איקרון היכלי שן, בגין דזכו באורייתא, ואתתקפ"ו בה, זכו להאי ש"ן. מני שמחוך, במאי עסקין אינון נשמתין. אינון עסקין בתשבחאן דידי קמך. וכדין חדוה קמך אשתלימת, דלית חדוה קמיה מכל רתיכין דיליה, כחדוה דנשמתהון דצדיקייא דאינון קריבין ליה.

התרגום: ׳מר ואהלות׳: ׳מר׳ - זה אברהם, הנקרא ׳הר המר׳. ׳ואהלות׳ - זה יעקב. ׳קציעות׳ - זה יצחק. ׳כל בגדותיך׳ - בשלשה גונים אלה, לבן ואדם וירק, נשלמו אותם לבושי הארגמן. ׳מן היכלי שן׳ - אלה שבעה היכלות עליונים, שנשמות הצדיקים שמחות בהם לפני הקב"ה. ואז שמחה לפניו. ומדוע נקראים ׳היכלי שן׳? משום שזכו בתורה, והתחזקו בה, זכו לש"ן זה. ׳מני שמחוך׳, במה עוסקות אותן הנשמות? הן עוסקות בשבחותי לפניך. ואז שמחה לפניך נשלמת, שאין שמחה לפניו מכל מרכבותיו, כשמחת נשמות הצדיקים הקרובים אליו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים