׳ובא לציון גואל׳ - שיבת המלך אל בית המטרוניתא להקימה מעפר
זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 14
לשון הזוהר
כְהֵין, יִשְׂרָאֵל יְהַדְּרוּן בִּתְיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָא קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִתְחֲזֵי בְּאִינוּן עָקְתִין סַגִּיאִין דְּאַתְיָין עֲלַיְיהוּ, כְּמַאן דְּאִשְׁתַּכַּח דּוּכְרָנֵיהוֹן לְעֵילָא. וְכַד אִינוּן הַדְּרָן בִּתְיוּבְתָּא בְּלִבָּא שְׁלֵימָא, כְּגַוְונָא דִּכְתִיב ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וְגו'׳ (דברים ד, ל), ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ׳. וְיָשׁוּב מַלְכָּא לְבֵי מַטְרוֹנִיתָא לְפַיְיסָא לָהּ. וְעַל דָּא י ׳וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵ"ל׳ (ישעיה נט, כ), דָּא מַלְכָּא דְּאָתֵי לְבֵי מַטְרוֹנִיתָא. בְּגִין דְּבֵיתָהּ כָּלְהוֹ שְׁלֵמִין קַמָּהּ, אָתֵי לְאַקְמָא לָהּ מֵעַפְרָא.
תרגום
אָז, יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁנִּרְאֶה בְּאוֹתָן הַצָּרוֹת הָרַבּוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמִי שֶׁנִּמְצָא זִכְרוֹנָם לְמַעְלָה. וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם, כְּעֵין שֶׁכָּתוּב ׳בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וְגוֹ'׳ (דברים ד, ל), ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ׳. וְיָשׁוּב הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית הַמַּטְרוֹנִיתָא לְפַיְּסָהּ. ׳וְעַל כֵּן׳ (ישעיה נט, ט) ׳וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל׳, זֶה הַמֶּלֶךְ הַבָּא אֶל בֵּית הַמַּטְרוֹנִיתָא. מִשּׁוּם שֶׁבֵּיתָהּ כֻּלָּם שְׁלֵמִים לְפָנֶיהָ, בָּא לַהֲקִימָהּ מֵעָפָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כהין, ישראל יהדרון בתיובתא שלימתא קמי קודשא בריך הוא, דאתחזי באינון עקתין סגיאין דאתיין עלייהו, כמאן דאשתכח דוכרניהון לעילא. וכד אינון הדרן בתיובתא בלבא שלימא, כגוונא דכתיב ׳בצר לך ומצאוך וגו'׳ (דברים ד, ל), ׳ושבת עד ה' אלהיך׳. וישוב מלכא לבי מטרוניתא לפייסא לה. ועל דא י ׳ובא לציון גוא"ל׳ (ישעיה נט, כ), דא מלכא דאתי לבי מטרוניתא. בגין דביתה כלהו שלמין קמה, אתי לאקמא לה מעפרא.
התרגום: אז, ישראל יחזרו בתשובה שלמה לפני הקב"ה, שנראה באותן הצרות הרבות הבאות עליהם, כמי שנמצא זכרונם למעלה. וכשהם חוזרים בתשובה בלב שלם, כעין שכתוב ׳בצר לך ומצאוך וגו'׳ (דברים ד, ל), ׳ושבת עד ה' אלהיך׳. וישוב המלך אל בית המטרוניתא לפיסה. ׳ועל כן׳ (ישעיה נט, ט) ׳ובא לציון גואל׳, זה המלך הבא אל בית המטרוניתא. משום שביתה כלם שלמים לפניה, בא להקימה מעפר.