ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 67: חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו › פיסקה 12

׳כי הוא אדניך׳ - הארת הלבנה מן השמש והכנעת העמים בהשתחויתה

זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 12

לשון הזוהר

׳כִי הוּא אֲדֹנַיִךְ׳, כָּל חֵילָא דִידָךְ מִנֵּיהּ הוּא. סִיהֲרָא לָא אִתְנְהֵירַת אֶלָּא מִשִּׁמְשָׁא. שְׁמָה דִּילָהּ אדנ"י, סִימָנָא נָקְטַת מִבֵּי מַלְכָּא. א' מֵרֵישָׁא דְּכוֹלָא לְאִתְנַהֲגָא בָּהּ. וְי' רֵישָׁא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, חָכְמָה עִילָאָה. ׳וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע׳ (מלכים א א, טז). וּכְדֵין מַלְכָּא עָבִיד כָּל רְעוּתָהּ. וְיִשְׂרָאֵל מִתְגַּבְּרִין לְעֵילָא לְעֵילָא. וּמְדוֹרַיְיהוּ עִם מַלְכָּא וְעִם מַטְרוֹנִיתָא. כְדֵין שְׁאָר עַמִּין אִתְכַּפְיָין תְּחוֹתַיְיהוּ, וְכָלְהוֹ אִתְהַדְּרוּן לְעָבְדִין לוֹן, בְּגִין דְּאִינוּן בְּנֵי מַלְכָּא. בְּגִין כָּךְ ׳וּבַת צוֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׳ (תהלים מה, יג).

תרגום

׳כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ׳, כָּל כֹּחֵךְ מִמֶּנּוּ הוּא. הַלְּבָנָה אֵינָהּ מְאִירָה אֶלָּא מִן הַשֶּׁמֶשׁ. שְׁמָהּ ׳אֲדֹנָי׳, סִימָן נָטְלָה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. א - ׳מֵרֹאשׁ הַכֹּל לְהִתְנַהֵג בָּהּ. וְי׳ - רֹאשׁ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, חָכְמָה עֶלְיוֹנָה. ׳וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ׳, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע׳ (מלכים א א). וְאָז הַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה אֶת כָּל רְצוֹנָהּ. וְיִשְׂרָאֵל מִתְגַּבְּרִים לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וּמְדוֹרָם עִם הַמֶּלֶךְ וְעִם הַמַּטְרוֹנִיתָא. אָז שְׁאָר הָעַמִּים נִכְנָעִים תַּחְתֵּיהֶם, וְכֻלָּם הוֹפְכִים לַעֲבָדִים לָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. מִשּׁוּם כָּךְ ׳וּבַת צוֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׳ (תהלים מה, יג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳כי הוא אדניך׳, כל חילא דידך מניה הוא. סיהרא לא אתנהירת אלא משמשא. שמה דילה אדנ"י, סימנא נקטת מבי מלכא. א' מרישא דכולא לאתנהגא בה. וי' רישא דשמא קדישא, חכמה עילאה. ׳והשתחוי לו׳, כמה דאת אמר ׳ותקד בת שבע׳ (מלכים א א, טז). וכדין מלכא עביד כל רעותה. וישראל מתגברין לעילא לעילא. ומדורייהו עם מלכא ועם מטרוניתא. כדין שאר עמין אתכפיין תחותייהו, וכלהו אתהדרון לעבדין לון, בגין דאינון בני מלכא. בגין כך ׳ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם׳ (תהלים מה, יג).

התרגום: ׳כי הוא אדניך׳, כל כחך ממנו הוא. הלבנה אינה מאירה אלא מן השמש. שמה ׳אדני׳, סימן נטלה מבית המלך. א - ׳מראש הכל להתנהג בה. וי׳ - ראש השם הקדוש, חכמה עליונה. ׳והשתחוי לו׳, כמו שאתה אומר ׳ותקד בת שבע׳ (מלכים א א). ואז המלך עושה את כל רצונה. וישראל מתגברים למעלה למעלה. ומדורם עם המלך ועם המטרוניתא. אז שאר העמים נכנעים תחתיהם, וכלם הופכים לעבדים להם, משום שהם בני המלך. משום כך ׳ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם׳ (תהלים מה, יג).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: