׳ויתאו המלך יפיך׳ - זווג עולמים בשעה שיסרה את בני ההיכל
זוהר חדש · חקת בהמשכו - תשובת המלך לכנסת ישראל וחכמה עליונה שכלל שלמה בשבחיו · מאמר 67 · פיסקה 11
לשון הזוהר
׳וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ׳, דָּא מַלְכָּא עִילָאָה, דְּרָחִים לְאִתְדַּבְּקָא בָּךְ, וּלְאִזְדַּוֵּוג בָּךְ זִוּוּג עָלְמִין. אֵימַת, בְּשַׁעֲתָא דְּכָל בְּנֵי הֵיכָלָא דְמַלְכָּא זַכָּאִין. בְּשַׁעֲתָא דְּיָסַרְתְּ לוֹן, וְדַבַּרְתְּ לוֹן לִרְעוּתָא דְמַלְכָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ל״א:א׳) ׳מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ׳. וְדָא בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, דְּדַּבְּרַת לֵיהּ לִרְעוּתָא דְמַלְכָּא.
תרגום
׳וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ׳, זֶה הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, הָרוֹצֶה לְהִדָּבֵק בָּךְ, וּלְהִזְדַּוֵּג בָּךְ זִוּוּג עוֹלָמִים. מָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁכָּל בְּנֵי הֵיכָלוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ זַכָּאִים. בְּשָׁעָה שֶׁיִּסַּרְתְּ אוֹתָם, וְהִנְהַגְתְּ אוֹתָם לִרְצוֹן הַמֶּלֶךְ. זֶה שֶׁכָּתוּב, (משלי ל״א:א׳) ׳מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ׳ (משלי לא, א) - וְזוֹ בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, שֶׁהִנְהִיגָה אוֹתוֹ לִרְצוֹן הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויתאו המלך יפיך׳, דא מלכא עילאה, דרחים לאתדבקא בך, ולאזדווג בך זווג עלמין. אימת, בשעתא דכל בני היכלא דמלכא זכאין. בשעתא דיסרת לון, ודברת לון לרעותא דמלכא. הדא הוא דכתיב, (משלי ל״א:א׳) ׳משא אשר יסרתו אמו׳. ודא בת שבע אם שלמה, דדברת ליה לרעותא דמלכא.
התרגום: ׳ויתאו המלך יפיך׳, זה המלך העליון, הרוצה להדבק בך, ולהזדוג בך זווג עולמים. מתי? בשעה שכל בני היכלו של המלך זכאים. בשעה שיסרת אותם, והנהגת אותם לרצון המלך. זה שכתוב, (משלי ל״א:א׳) ׳משא אשר יסרתו אמו׳ (משלי לא, א) - וזו בת שבע אם שלמה, שהנהיגה אותו לרצון המלך.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: