׳מטורא אתגזרת אבן׳ - האבן שעליה שבע עינים העושה דין בעמים
זוהר חדש · חקת בהמשכו - שמן הטוב בימין אברהם ושבח המטרוניתא למלך העליון · מאמר 66 · פיסקה 7
לשון הזוהר
וְכַד תִּסְתַּלֵּיק ה' בְּיָמִינָא דְאִימָא, בְּרַתָּא תְּקַבֵּל מֵאִימָא עִילָאָה, הַהוּא טוֹבָה דְּלָא אִתְפְּסַק לְעָלְמִין, וּכְדֵין עָבְדַת נוֹקְמִין לִשְׁאָר עַמִּין. וְעַל דָּא כְּתִיב, (דניאל ב׳:מ״ה) ׳דִּי מִטוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן׳. מִטוּרָא: דָּא אַבְרָהָם, טוּרָא עִילָאָה. אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן. דָּא אִיהוּ אֶבֶן אַחַת, דַּעֲלָהּ ז' עַיְינִין. וַעֲבָדַת דִּינִין בְּכָלְהוֹ דְּהַדִּיקוּ בְּנָהָא בֵּין רַגְלִין, הַדִּיקַת לוֹן בְּכוֹלָא. וּכְתִיב (שם) ׳הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא׳, בְּגִין דְּאִתְדַּבְּקַת בְּיָמִינָא, ׳אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה׳.
תרגום
וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הה"א בִּימִין הָאֵם, הַבַּת תְּקַבֵּל מֵהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, אוֹתָהּ הַטּוֹבָה שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָמִים, וְאָז עוֹשָׂה נְקָמוֹת בִּשְׁאָר הָעַמִּים. וְעַל כֵּן כָּתוּב, (דניאל ב׳:מ״ה) ׳דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן׳ - ׳מִטּוּרָא׳ - זֶה אַבְרָהָם, הָהָר הָעֶלְיוֹן. ׳אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן׳ - זוֹ הִיא אֶבֶן אַחַת, שֶׁעָלֶיהָ שֶׁבַע עֵינַיִם. וְעָשְׂתָה דִּינִים בְּכֻלָּם שֶׁהִכּוּ אֶת בָּנֶיהָ בֵּין הָרַגְלַיִם, הִכְּתָה אוֹתָם בַּכֹּל. וְכָתוּב (שם) ׳הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא׳ - מִשּׁוּם שֶׁנִּדְבְּקָה בְּיָמִין, ׳אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה׳ (ישעיה ל, כו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד תסתליק ה' בימינא דאימא, ברתא תקבל מאימא עילאה, ההוא טובה דלא אתפסק לעלמין, וכדין עבדת נוקמין לשאר עמין. ועל דא כתיב, (דניאל ב׳:מ״ה) ׳די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין׳. מטורא: דא אברהם, טורא עילאה. אתגזרת אבן. דא איהו אבן אחת, דעלה ז' עיינין. ועבדת דינין בכלהו דהדיקו בנהא בין רגלין, הדיקת לון בכולא. וכתיב (שם) ׳הות לטור רב ומלאת כל ארעא׳, בגין דאתדבקת בימינא, ׳אור הלבנה כאור החמה׳.
התרגום: וכשתעלה הה"א בימין האם, הבת תקבל מהאם העליונה, אותה הטובה שאינה נפסקת לעולמים, ואז עושה נקמות בשאר העמים. ועל כן כתוב, (דניאל ב׳:מ״ה) ׳די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין׳ - ׳מטורא׳ - זה אברהם, ההר העליון. ׳אתגזרת אבן׳ - זו היא אבן אחת, שעליה שבע עינים. ועשתה דינים בכלם שהכו את בניה בין הרגלים, הכתה אותם בכל. וכתוב (שם) ׳הות לטור רב ומלאת כל ארעא׳ - משום שנדבקה בימין, ׳אור הלבנה כאור החמה׳ (ישעיה ל, כו).
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: