ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 66: חקת בהמשכו - שמן הטוב בימין אברהם ושבח המטרוניתא למלך העליון › פיסקה 22

׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ - אהבה קטנה המתגדלת ובשתה על עדרי חבריך

זוהר חדש · חקת בהמשכו - שמן הטוב בימין אברהם ושבח המטרוניתא למלך העליון · מאמר 66 · פיסקה 22

לשון הזוהר

אָהַבְתָּ צֶדֶק, בְּגִין דְּהַאי צֶדֶק, אַהֲבָה דִידָךְ, הִיא אַהֲבָה זוּטָא. דִּבְאִתְחַבְּרוּתָה לְעֵילָא אִיתְעֲבִידָא רַבְרְבָא. וְאוֹף אִיהוּ נָמֵי בְּאִתְחַבְּרוּתֵיהּ עִמָּהּ, אִיהוּ גָדוֹל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳ (שם מח, ב). וְעַל דָּא מָשְׁכָא לֵיהּ מַטְרוֹנִיתָא, בְּמִלִּין אִלֵּין דִּרְחִימוּ. לָקֳבֵל דָּא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳. אַנְתְּ, דְּכָל רְחִימוּ דְּנַפְשָׁאי בָּךְ, אִי לָא תִתְחַבַּר בִּי, ׳אֵיכָה תִרְעֶה׳ עָלְמָא, אֵיךְ תָּזוֹן נַפְשְׁךָ מֵעוֹמְקָא עִילָאָה, לָךְ, וּלְאַחֲרִינֵי, דְּהָא בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא לָא שַׁרְיָין, אֶלָא בְּאַתְרָא דִּדְכַר וְנוּקְבָא. ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳. אֵיכְדֵין אֱהֵא בִּכְסִיפָא, כַּד תָּבְעִין מִינִי מְזוֹנָא בְּנֵי אֲבָהָן, דְּאִינוּן ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, עֵדֶר ה' מַמָּשׁ. בְּגִין כָּךְ אָהַבְתָּ צֶדֶק, דָּא כּוּרְסְיָיא דִּילָךְ. וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, דָּא סִטְרָא דְּשִׁפְחָה, דְּכָל מִילָהָא בְּחִיּוּבָא, וְקָיְימָא לְחִיּוּבָא עַל עָלְמָא.

תרגום

׳אָהַבְתָּ צֶדֶק׳, מִשּׁוּם שֶׁצֶּדֶק זֶה, אַהֲבָתְךָ, הִיא אַהֲבָה קְטַנָּה. שֶׁבְּהִתְחַבְּרוּתָהּ לְמַעְלָה נַעֲשֵׂית גְּדוֹלָה. וְאַף הוּא גַּם כֵּן בְּהִתְחַבְּרוּתוֹ עִמָּהּ, הוּא גָּדוֹל. זֶה שֶׁכָּתוּב, ׳גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳ (שם מח) - וְעַל כֵּן מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא, בִּדְבָרִים אֵלֶּה שֶׁל אַהֲבָה. כְּנֶגֶד זֶה, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי׳ (שיר השירים א, ז) - אַתָּה, שֶׁכָּל אַהֲבַת נַפְשִׁי בְּךָ, אִם לֹא תִּתְחַבֵּר בִּי, אֵיךְ תִּרְעֶה הָעוֹלָם, אֵיךְ תָּזוּן אֶת נַפְשְׁךָ מֵהָעֹמֶק הָעֶלְיוֹן, לְךָ וּלְאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי בְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה אֵינָן שׁוֹרוֹת, אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה. ׳שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה׳. כֵּיצַד אֶהְיֶה בְּבֹשֶׁת, כְּשֶׁתּוֹבְעִים מִמֶּנִּי מָזוֹן בְּנֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם ׳עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׳, עֵדֶר ה' מַמָּשׁ. מִשּׁוּם כָּךְ ׳אָהַבְתָּ צֶדֶק׳, זֶה הַכִּסֵּא שֶׁלְּךָ. ׳וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע׳, זֶה צַד הַשִּׁפְחָה, שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בְּחוֹבָה, וְעוֹמֶדֶת לְחוֹבָה עַל הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אהבת צדק, בגין דהאי צדק, אהבה דידך, היא אהבה זוטא. דבאתחברותה לעילא איתעבידא רברבא. ואוף איהו נמי באתחברותיה עמה, איהו גדול. הדא הוא דכתיב, ׳גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו׳ (שם מח, ב). ועל דא משכא ליה מטרוניתא, במלין אלין דרחימו. לקבל דא, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳. אנת, דכל רחימו דנפשאי בך, אי לא תתחבר בי, ׳איכה תרעה׳ עלמא, איך תזון נפשך מעומקא עילאה, לך, ולאחריני, דהא ברכאן דלעילא לא שריין, אלא באתרא דדכר ונוקבא. ׳שלמה אהיה כעטיה׳. איכדין אהא בכסיפא, כד תבעין מיני מזונא בני אבהן, דאינון ׳עדרי חבריך׳, עדר ה' ממש. בגין כך אהבת צדק, דא כורסייא דילך. ותשנא רשע, דא סטרא דשפחה, דכל מילהא בחיובא, וקיימא לחיובא על עלמא.

התרגום: ׳אהבת צדק׳, משום שצדק זה, אהבתך, היא אהבה קטנה. שבהתחברותה למעלה נעשית גדולה. ואף הוא גם כן בהתחברותו עמה, הוא גדול. זה שכתוב, ׳גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלהינו׳ (שם מח) - ועל כן מושכת אותו המטרוניתא, בדברים אלה של אהבה. כנגד זה, (שיר השירים א׳:ז׳) ׳הגידה לי שאהבה נפשי׳ (שיר השירים א, ז) - אתה, שכל אהבת נפשי בך, אם לא תתחבר בי, איך תרעה העולם, איך תזון את נפשך מהעמק העליון, לך ולאחרים, שהרי ברכות שלמעלה אינן שורות, אלא במקום של זכר ונקבה. ׳שלמה אהיה כעטיה׳. כיצד אהיה בבשת, כשתובעים ממני מזון בני האבות, שהם ׳עדרי חבריך׳, עדר ה' ממש. משום כך ׳אהבת צדק׳, זה הכסא שלך. ׳ותשנא רשע׳, זה צד השפחה, שכל דבריה בחובה, ועומדת לחובה על העולם.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בבלק מאמר יז, ז (קצז.) - התאמה חלקית ת"ח כנישתא דישראל וכו': בוא וראה, כנסת ישראל, היא אמרה תחילה, שחורה אני ונאוה, המעיטה עצמה לפני מלך העליון, ואז שאלה ממנו ואמרה, הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: