׳חגור חרבך על ירך גבור׳ - התלבשות בהוד והדר בלבושי האם משקרבה
זוהר חדש · חקת בהמשכו - שמן הטוב בימין אברהם ושבח המטרוניתא למלך העליון · מאמר 66 · פיסקה 13
לשון הזוהר
׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳, לָקֳבָל דָּא כְּתִיב, (תהילים מ״ה:ד׳) ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳. דָּא (ישעיהו ל״ד:ו׳) ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָּם׳. לְאִתְפְּרָעָא מֵחַיָּיבַיָא, דְּגָרְמִין לָהּ פִּרוּדָא מִלְּעֵילָא. קָרְבֵית יָתָהּ לְגַבָּךְ לְרַחֲמָא עָלְמָא, וְתִתְבַּסְּמוּן כַּחֲדָא. וְכַד אִתְקְרִיבַת בֵּיהּ, אִתְלַבֵּשׁ ׳בְּהוֹד וְהָדָר׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:א׳) ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳. וּמַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְגַּדֵּל בְּגִין דְּאִתְחַבַּר ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳. וְעַל דָּא כְתִיב, (שם) ׳גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳. בְּאִינוּן לְבוּשִׁין דִּיקָר, דְּפָרְשַׂת עֲלֵיהּ אִימָא עִילָאָה. בְּגִין כָּךְ (בראשית ל״ו:ל״ט) ׳הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ׳, אֵימָתַי, כַּד אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ ׳מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד׳. וְעַל דָּא הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ וַדַּאי. כְּגַוְונָא דָא, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן׳, נְגִידוּ דְּאִימָא, דְּאַשְׁקֵי לָךְ וּלְכֹלָא. וְדָא הֲוֵי הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ וַדַּאי.
תרגום
׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳, כְּנֶגֶד זֶה כָּתוּב, (תהילים מ״ה:ד׳) ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ - זוֹ (ישעיהו ל״ד:ו׳) ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם׳. לְהִפָּרַע מִן הַחַיָּבִים, הַגּוֹרְמִים לָהּ פֵּרוּד מִלְּמַעְלָה. קֵרַבְתִּי אוֹתָהּ אֵלֶיךָ לְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, וְתִתְבַּסְּמוּ יַחְדָּו. וּכְשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו, מִתְלַבֵּשׁ ׳בְּהוֹד וְהָדָר׳. זֶה שֶׁכָּתוּב, (תהילים ק״ד:א׳) ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהלים קד, א) - וּמַה טַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מִתְגַּדֵּל, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבֵּר ׳בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ׳. ׳וְעַל כֵּן׳ כָּתוּב, (שם) ׳גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ - בְּאוֹתָם לְבוּשֵׁי כָּבוֹד, שֶׁפָּרְשָׂה עָלָיו הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ (בראשית ל״ו:ל״ט) ׳הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ׳ (בראשית לו, לט) - מָתַי? כְּשֶׁהִתְחַבְּרָה בּוֹ ׳מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד׳ - ׳וְעַל כֵּן׳ ׳הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ וַדַּאי. כְּעֵין זֶה, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן׳ (שיר השירים א, ד) - הַמְשָׁכָה שֶׁל הָאֵם, הַמַּשְׁקָה אוֹתְךָ וְאֶת הַכֹּל. וְזֶה הָיָה ׳הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ וַדַּאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳משכני אחריך נרוצה׳, לקבל דא כתיב, (תהילים מ״ה:ד׳) ׳חגור חרבך על ירך גבור׳. דא (ישעיהו ל״ד:ו׳) ׳חרב לה' מלאה דם׳. לאתפרעא מחייביא, דגרמין לה פרודא מלעילא. קרבית יתה לגבך לרחמא עלמא, ותתבסמון כחדא. וכד אתקריבת ביה, אתלבש ׳בהוד והדר׳. הדא הוא דכתיב, (תהילים ק״ד:א׳) ׳הוד והדר לבשת׳. ומאי טעמא, בגין דההיא שעתא אתגדל בגין דאתחבר ׳בעיר אלהינו׳. ועל דא כתיב, (שם) ׳גדלת מאד הוד והדר לבשת׳. באינון לבושין דיקר, דפרשת עליה אימא עילאה. בגין כך (בראשית ל״ו:ל״ט) ׳הדר ושם עירו פעו׳, אימתי, כד אתחברת ביה ׳מהיטבאל בת מטרד׳. ועל דא הודך והדרך ודאי. כגוונא דא, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין׳, נגידו דאימא, דאשקי לך ולכלא. ודא הוי הודך והדרך ודאי.
התרגום: ׳משכני אחריך נרוצה׳, כנגד זה כתוב, (תהילים מ״ה:ד׳) ׳חגור חרבך על ירך גבור׳ - זו (ישעיהו ל״ד:ו׳) ׳חרב לה' מלאה דם׳. להפרע מן החיבים, הגורמים לה פרוד מלמעלה. קרבתי אותה אליך לרחם על העולם, ותתבסמו יחדו. וכשקרבה אליו, מתלבש ׳בהוד והדר׳. זה שכתוב, (תהילים ק״ד:א׳) ׳הוד והדר לבשת׳ (תהלים קד, א) - ומה טעם? משום שבאותה השעה מתגדל, משום שהתחבר ׳בעיר אלהינו׳. ׳ועל כן׳ כתוב, (שם) ׳גדלת מאד הוד והדר לבשת׳ - באותם לבושי כבוד, שפרשה עליו האם העליונה. ומשום כך (בראשית ל״ו:ל״ט) ׳הדר ושם עירו פעו׳ (בראשית לו, לט) - מתי? כשהתחברה בו ׳מהיטבאל בת מטרד׳ - ׳ועל כן׳ ׳הודך והדרך׳ ודאי. כעין זה, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין׳ (שיר השירים א, ד) - המשכה של האם, המשקה אותך ואת הכל. וזה היה ׳הודך והדרך׳ ודאי.
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בתולדות מאמר ה, יד (קלו.) - התאמה חלקית אמר רבי יוחנן וכו': אר"י, אין לנו לסתור את האמונה אלא לקיים אותה, דהיינו שהסעודה היא אכילה ושתיה כי התורה מעידה עליה, דהיינו בהכתוב ואכלתם לחמכם לשובע. כנ"ל, כי כבר יודעים אנו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: