ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 65: חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ › פיסקה 20

דבור בלא קול - שלמות הלבנה בבית שלמה ורשות ׳ישקני מנשיקות פיהו׳

זוהר חדש · חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ · מאמר 65 · פיסקה 20

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, מַאי טַעְמָא ׳רָחַשׁ לִבִּי׳. בְּגִין דְּדִבּוּר בְּלָא קוֹל, לָא יָכִיל לְמַלָּלָא. וְהַאי לִבִּ"י דְּאִקְּרֵי דִּבּוּר, עַד הַשְׁתָּא לָא אִשְׁתַּלֵּימַת, עַד דְּאָתָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, וּבְנָא לָהּ בֵּיתָא, וְאִשְׁתַּלֵּימַת סִיהֲרָא בִּרְבוּ יַתִּיר עַל כּוֹלָא. בְּגִין דְּקוֹל אִתְחַבַּר עִמָּהּ. וְהַהִיא שַׁעֲתָא, אִתְיְיהֵיב רְשׁוּ לְמַלָּלָא, דְּהָא אִשְׁתְּלֵימַת בְּקָלָא. וְיָתְבָא בִּשְׁלִימוּ עִם מַלְכָּא. בְּגִין דַּאֲפֵיקַת בְּרָא חַכִּימָא לְעָלְמָא, וְאַתְקֵינַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא. כְּדֵין מַלְכָּא שַׁוֵּי מְדוֹרֵיהּ עִמָּהּ, וְשָׁרַאת לְמַלָּלָא, וַאֲמָרַת ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳.

תרגום

דָּבָר אַחֵר, מַה טַּעַם ׳רָחַשׁ לִבִּי׳? מִשּׁוּם שֶׁדִּבּוּר בְּלֹא קוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר. וְ ׳לִבִּי׳ זֶה הַנִּקְרָא דִּבּוּר, עַד עַתָּה לֹא נִשְׁלְמָה, עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וּבָנָה לָהּ בַּיִת, וְנִשְׁלְמָה הַלְּבָנָה בְּגֹדֶל יוֹתֵר מִן הַכֹּל. מִשּׁוּם שֶׁקּוֹל הִתְחַבֵּר עִמָּהּ. וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, נִתְּנָה רְשׁוּת לְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי נִשְׁלְמָה בְּקוֹל. וְיוֹשֶׁבֶת בִּשְׁלֵמוּת עִם הַמֶּלֶךְ. מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיאָה בֵּן חָכָם לָעוֹלָם, וְתִקְּנָה בַּיִת לַמֶּלֶךְ. אָז הַמֶּלֶךְ שָׂם דִּירָתוֹ עִמָּהּ, וְהֵחֵלָּה לְדַבֵּר, וְאָמְרָה ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, מאי טעמא ׳רחש לבי׳. בגין דדבור בלא קול, לא יכיל למללא. והאי לב"י דאקרי דבור, עד השתא לא אשתלימת, עד דאתא שלמה מלכא, ובנא לה ביתא, ואשתלימת סיהרא ברבו יתיר על כולא. בגין דקול אתחבר עמה. וההיא שעתא, אתייהיב רשו למללא, דהא אשתלימת בקלא. ויתבא בשלימו עם מלכא. בגין דאפיקת ברא חכימא לעלמא, ואתקינת ביתא למלכא. כדין מלכא שוי מדוריה עמה, ושראת למללא, ואמרת ׳ישקני מנשיקות פיהו׳.

התרגום: דבר אחר, מה טעם ׳רחש לבי׳? משום שדבור בלא קול, אינו יכול לדבר. ו ׳לבי׳ זה הנקרא דבור, עד עתה לא נשלמה, עד שבא שלמה המלך, ובנה לה בית, ונשלמה הלבנה בגדל יותר מן הכל. משום שקול התחבר עמה. ובאותה השעה, נתנה רשות לדבר, שהרי נשלמה בקול. ויושבת בשלמות עם המלך. משום שהוציאה בן חכם לעולם, ותקנה בית למלך. אז המלך שם דירתו עמה, והחלה לדבר, ואמרה ׳ישקני מנשיקות פיהו׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: