׳רחש לבי דבר טוב׳ - החיה הרוחשת בלילה ורחישה שאין רשות לגלותה
זוהר חדש · חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ · מאמר 65 · פיסקה 19
לשון הזוהר
׳רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב׳ (תהלים מה). רָחַשׁ לִבִּי, דָּא חַיָיתָא, דְּרָחִישׁ בְּלֵילְיָא, דְּאִקְרֵי ׳לִבִּי. דָּבָר טוֹב׳, דִּסְלִיקַת בִּרְעוּתָהּ דְּיִתְחַבַּר מַלְכָּא עִמָּהּ, דְּאִקְרֵי טוֹב. דָּבָר אַחֵר, בְּגִין דְּלָא אִתְיְיהֵיב לֵיהּ רְשׁוּ לְגַלָּאָה, אָמַר רָחַשׁ בְּגִין דִּמְרַחֲשָׁא לֵיהּ הַאי מִלָּה בְּלִבֵּיהּ, וַאֲפִילוּ בְּשִׂפְוָותֵיהּ לָא אִתְיְיהֵיב לֵיהּ רְשׁוּ לְרַחֲשָׁא, אֶלָּא בְּלִבֵּיהּ.
תרגום
׳רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב׳ (תהלים מה, ב) - ׳רָחַשׁ לִבִּי׳ - זוֹ הַחַיָּה, הָרוֹחֶשֶׁת בַּלַּיְלָה, הַנִּקְרֵאת ׳לִבִּי׳. ׳דָּבָר טוֹב׳ - שֶׁעָלְתָה בִּרְצוֹנָהּ שֶׁיִּתְחַבֵּר הַמֶּלֶךְ עִמָּהּ, הַנִּקְרָא טוֹב. דָּבָר אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לְגַלּוֹת, אָמַר ׳רָחַשׁ׳, מִשּׁוּם שֶׁדָּבָר זֶה רוֹחֵשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּשְׂפָתָיו לֹא נִתְּנָה לוֹ רְשׁוּת לִרְחֹשׁ, אֶלָּא בְּלִבּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳רחש לבי דבר טוב׳ (תהלים מה). רחש לבי, דא חייתא, דרחיש בליליא, דאקרי ׳לבי. דבר טוב׳, דסליקת ברעותה דיתחבר מלכא עמה, דאקרי טוב. דבר אחר, בגין דלא אתייהיב ליה רשו לגלאה, אמר רחש בגין דמרחשא ליה האי מלה בלביה, ואפילו בשפוותיה לא אתייהיב ליה רשו לרחשא, אלא בלביה.
התרגום: ׳רחש לבי דבר טוב׳ (תהלים מה, ב) - ׳רחש לבי׳ - זו החיה, הרוחשת בלילה, הנקראת ׳לבי׳. ׳דבר טוב׳ - שעלתה ברצונה שיתחבר המלך עמה, הנקרא טוב. דבר אחר, משום שלא נתנה לו רשות לגלות, אמר ׳רחש׳, משום שדבר זה רוחש לו בלבו, ואפלו בשפתיו לא נתנה לו רשות לרחש, אלא בלבו.