׳שחורה אני ונאוה׳ בגלות - ׳בני אמי׳ שמכרו את יוסף וגרמו לה
זוהר חדש · חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ · מאמר 65 · פיסקה 14
לשון הזוהר
בָּתַר דְּאִסְתַּלֵּיק יוֹסֵף לְעֵילָא, מַה כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳, בְּגִין דְּאִתְתַּקֵּיף גָּלוּתָא עֲלַיְיהוּ. וְעִם כָּל דָּא וְנָאוָה, דְּלָא אִתְעַרְבֵי בְּהוּ. כְּאָהֳלֵי קֵדָר, אִתְקַדְרִית בֵּינַיְיהוּ, דְּגָזְרוּ עָלַי כַּמָּה גִּזְרִין בִּישִׁין, וְעִם כָּל דָּא אֲנָא אִיהִי כִּירִיעוֹת שְׁלמֹה, בְּעוֹבָדִין טָבִין. בְּגִין דְּשִׁבְטֵי יָהּ עָאלוּ, וְשִׁבְטֵי יָהּ נָפְקוּ. (שם) ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳, בְּגִין דְּשִׁמְשָׁא אִסְתְּלֵיק. וְכָל דָּא בְּנֵי אִמִּי גָּרְמוּ. מַאן בְּנֵי אִמִּי. דָּא בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, דְּזַבִּינוּ לְיוֹסֵף הָכָא. וְאִינוּן גָּרְמוּ לִי וְלִשְׁכִינְתָּא דְּאִתְגַּלְּיָיא עִמִּי הָכָא.
תרגום
אַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק יוֹסֵף לְמַעְלָה, מַה כָּתוּב, (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַזְּקָה הַגָּלוּת עֲלֵיהֶם. וְעִם כָּל זֹאת ׳וְנָאוָה׳, שֶׁלֹּא הִתְעָרְבוּ בָּהֶם. ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳ - הֻשְׁחַרְתִּי בֵּינֵיהֶם, שֶׁגָּזְרוּ עָלַי כַּמָּה גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְעִם כָּל זֹאת אֲנִי הִיא כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מִשּׁוּם שֶׁשִּׁבְטֵי יָהּ נִכְנְסוּ, וְשִׁבְטֵי יָהּ יָצְאוּ. (שם) ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳ - מִשּׁוּם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִסְתַּלֵּק. וְכָל זֶה בְּנֵי אִמִּי גָּרְמוּ. מִיהֵם בְּנֵי אִמִּי? אֵלֶּה בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף כָּאן. וְהֵם גָּרְמוּ לִי וְלַשְּׁכִינָה הַמִּתְגַּלָּה עִמִּי כָּאן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בתר דאסתליק יוסף לעילא, מה כתיב, (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שחורה אני ונאוה׳, בגין דאתתקיף גלותא עלייהו. ועם כל דא ונאוה, דלא אתערבי בהו. כאהלי קדר, אתקדרית בינייהו, דגזרו עלי כמה גזרין בישין, ועם כל דא אנא איהי כיריעות שלמה, בעובדין טבין. בגין דשבטי יה עאלו, ושבטי יה נפקו. (שם) ׳אל תראני שאני שחרחורת׳, בגין דשמשא אסתליק. וכל דא בני אמי גרמו. מאן בני אמי. דא בנוי דיעקב, דזבינו ליוסף הכא. ואינון גרמו לי ולשכינתא דאתגלייא עמי הכא.
התרגום: אחר שנסתלק יוסף למעלה, מה כתוב, (שיר השירים א׳:ה׳) ׳שחורה אני ונאוה׳, משום שהתחזקה הגלות עליהם. ועם כל זאת ׳ונאוה׳, שלא התערבו בהם. ׳כאהלי קדר׳ - השחרתי ביניהם, שגזרו עלי כמה גזרות רעות, ועם כל זאת אני היא כיריעות שלמה, במעשים טובים. משום ששבטי יה נכנסו, ושבטי יה יצאו. (שם) ׳אל תראני שאני שחרחורת׳ - משום שהשמש נסתלק. וכל זה בני אמי גרמו. מיהם בני אמי? אלה בניו של יעקב, שמכרו את יוסף כאן. והם גרמו לי ולשכינה המתגלה עמי כאן.