ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 65: חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ › פיסקה 10

׳הביאני המלך חדריו׳ - הכנסת כלם בזכות בנימין ושמירת הברית

זוהר חדש · חקת בהמשכו - מנחת יוסף המגנה בגלות ותקון הכלה עד ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ · מאמר 65 · פיסקה 10

לשון הזוהר

וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו׳, דָּא בִּנְיָמִין, דְּאָעֵיל לֵיהּ יוֹסֵף בְּאִידְרֵיהּ. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה, אָגִילָה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נָגִילָה. דְּכָלְהוֹ אָעֵיל לוֹן בְּגִינֵיהּ דְּבִנְיָמִין. בָּךְ, מַאי בָּךְ. דָּא כְּלָלָא דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִתְקַיִּים כַּד נָטֵיר אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. ׳נַזְכִּירָה דוֹדֶיךָ מִיָּיִן׳, דִּכְתִיב ׳וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ׳.

תרגום

וְעַל כֵּן כָּתוּב, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו׳ - זֶה בִּנְיָמִין, שֶׁהִכְנִיסוֹ יוֹסֵף לְחַדְרוֹ. ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה׳ - ׳אָגִילָה׳ הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, מַהוּ ׳נָגִילָה׳? שֶׁאֶת כֻּלָּם הִכְנִיס בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. ׳בָּךְ׳, מַהוּ ׳בָּךְ׳? זֶה כְּלַל הַתּוֹרָה, הַמִּתְקַיֵּם כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. ׳נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן׳ - שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא כתיב, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳הביאני המלך חדריו׳, דא בנימין, דאעיל ליה יוסף באידריה. נגילה ונשמחה, אגילה מבעי ליה, מאי נגילה. דכלהו אעיל לון בגיניה דבנימין. בך, מאי בך. דא כללא דאורייתא, דאתקיים כד נטיר אות ברית קדש. ׳נזכירה דודיך מיין׳, דכתיב ׳וישתו וישכרו עמו׳.

התרגום: ועל כן כתוב, (שיר השירים א׳:ד׳) ׳הביאני המלך חדריו׳ - זה בנימין, שהכניסו יוסף לחדרו. ׳נגילה ונשמחה׳ - ׳אגילה׳ היה צריך לומר, מהו ׳נגילה׳? שאת כלם הכניס בזכותו של בנימין. ׳בך׳, מהו ׳בך׳? זה כלל התורה, המתקים כששומר אות ברית קדש. ׳נזכירה דדיך מיין׳ - שכתוב ׳וישתו וישכרו עמו׳.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בויקרא מאמר ג, ה (ג:) - התאמה חלקית ◆ ור' אלעזר אמר כל אינון דלתתא פי' אותם שהם משש קצוות ולמטה דהיינו המ' וכל אשר בה כאו' זה הים גדול וגומר ואם תאמר למה פרט הו' והמלכות וחייליה כללם יחד כאו' אכלו רעים לזה תירץ…

הסולם: מן המקבילה בויקרא מאמר ג, ה (ג:) - התאמה חלקית ר׳ אבא אמר וכו׳: רא״א, אכלו רעים שתו ושכרו דודים אלו הם ששה קצוות דז״א שאמרנו, ואלו הם שכתוב בהם הביאני המלך חדריו וגו׳ . שתו ושכרו , היינו מיין ההוא המרוה הכל. דהיינו הארת החכמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: