ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 64: חקת - ׳ויסעו מהר ההר׳ נסיעתם מתורה שבעל פה ומסעי הבאר עד ראש הפסגה › פיסקה 9

׳באר חפרוה שרים׳ אבא ואמא - ׳כרוה נדיבי העם׳ האבות בט"ו בניסן

זוהר חדש · חקת - ׳ויסעו מהר ההר׳ נסיעתם מתורה שבעל פה ומסעי הבאר עד ראש הפסגה · מאמר 64 · פיסקה 9

לשון הזוהר

הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים׳, דָּא אַבָּא וְאִמָא, דְּאוֹלִידוּ לָהּ. ׳כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳, אִלֵּין אֲבָהָן. מַאי כָּרוּהָ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע ג׳:ב׳) ׳וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף׳. אִלֵּין אֲבָהָן. וְזַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְחַבָּרוּ בָּהּ, בְּט"ו בְּנִיסָן, וְאִתְעָרָא יַד רָמָּה דְּאִקְּרֵי כָּסֶף, יְמִינָא דְמַלְכָּא עֲלַיְיהוּ.

תרגום

זֶה שֶׁכָּתוּב, (שם) ׳בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים׳, זֶה אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתָהּ. ׳כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם׳, אֵלֶּה הָאָבוֹת. מַהוּ ׳כָּרוּהָ׳? כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (הושע ג׳:ב׳) ׳וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף׳ (הושע ג, ב) - אֵלֶּה הָאָבוֹת. וְזֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָּהּ, בְּט"ו בְּנִיסָן, וְהִתְעוֹרְרָה יָד רָמָה שֶׁנִּקְרֵאת כֶּסֶף, יְמִין הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב, (שם) ׳באר חפרוה שרים׳, דא אבא ואמא, דאולידו לה. ׳כרוה נדיבי העם׳, אלין אבהן. מאי כרוה, כמה דאת אמר (הושע ג׳:ב׳) ׳ואכרה לי בחמשה עשר כסף׳. אלין אבהן. וזרעא דישראל דאתחברו בה, בט"ו בניסן, ואתערא יד רמה דאקרי כסף, ימינא דמלכא עלייהו.

התרגום: זה שכתוב, (שם) ׳באר חפרוה שרים׳, זה אבא ואמא, שהולידו אותה. ׳כרוה נדיבי העם׳, אלה האבות. מהו ׳כרוה׳? כמו שאתה אומר (הושע ג׳:ב׳) ׳ואכרה לי בחמשה עשר כסף׳ (הושע ג, ב) - אלה האבות. וזרע ישראל שהתחברו בה, בט"ו בניסן, והתעוררה יד רמה שנקראת כסף, ימין המלך עליהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בבהעלותך מאמר ו, א (קנ:) באר דא כ"י נ"ב יסוד שלה חפרוה שרים דא אב"וא וכו' זה המאמר פי' אותו הרב באוצ"ח וזה כללות לשונו: הנה הנוקבא רחל בהיותה אחורי זעיר מהחזה ולמטה. הפה שלה הוא נגד יסוד דזעיר. ואח"כ חזרה פנים בפנים…

אור החמה: מן המקבילה בבהעלותך מאמר ו, א (קנ:) כרוה וכו' בגין לאתברכא היא עושה בעצמה כלי על ידה לקבל ברכתם ואם נפרש כרוה לשון ויכרה להם כרה גדולה דהיינו אכילה יצדק יותר ענין לאתברכא ולא יקשה דהיינו כרוה היינו חפרוה והכוונה שהם מברכים…

הסולם: מן המקבילה בבהעלותך מאמר ו, א (קנ:) באר חפרוה שרים וגו' : באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם . באר, זו כנסת ישראל, שהיא המלכות. חפרוה שרים, זה הוא אבא ואמא שהולידו המלכות, כרוה נדיבי עם, אלו הם האבות, שהם חג"ת דז"א, שכתוב, נדיבי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: