׳ונשב בגיא מול בית פעור׳ - ירידתם בחטא ועלייתם לראש אחר הענש
זוהר חדש · חקת - ׳ויסעו מהר ההר׳ נסיעתם מתורה שבעל פה ומסעי הבאר עד ראש הפסגה · מאמר 64 · פיסקה 17
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, כַּד יִשְׂרָאֵל אֲהַדְּרוּ בִּתְיוּבְתָּא, וּסְלִיקוּ לְבֵירָא לְעֵילָא, אִתְיְיהִיבַת לוֹן בְּמַתָּנָה. וְכַד תָּבוּ לְאוֹרַח בִּישָׁא, כְּדֵין וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים ג׳:כ״ט) ׳וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר׳. עַל הַהוּא חוֹבָה, יָתְבוּ לְתַתָּא בַּגָּיְא. ׳אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב׳, בְּגִין דְּסִטְרָא דְמוֹאָב גָּרֵים לוֹן. וּלְבָתַר דְּקַבִּילוּ עוֹנְשַׁיְיהוּ, סְלִיקוּ לְרֵישָׁא, וַאֲרִימוּ דִּגְלֵיהוֹן עַל כֹּלָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה׳ (במדבר כה) וכו', ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ׳. לַאֲרָמָא דִּגְלֵיהוֹן עַל כֹּלָא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהֶעֱלוּ אֶת הַבְּאֵר לְמַעְלָה, נִתְּנָה לָהֶם בְּמַתָּנָה. וּכְשֶׁחָזְרוּ לְדֶרֶךְ רָעָה, אָז ׳וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא׳. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (דברים ג׳:כ״ט) ׳וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר׳ (דברים ג, כט) - עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא, יָשְׁבוּ לְמַטָּה בַּגַּיְא. ׳אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב׳, מִשּׁוּם שֶׁצַּד מוֹאָב גָּרַם לָהֶם. וְאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ אֶת עָנְשָׁם, עָלוּ לָרֹאשׁ, וְהֵרִימוּ אֶת דִּגְלָם עַל הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וְגוֹ'׳ (במדבר כה), ׳שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ׳ - לְהָרִים אֶת דִּגְלָם עַל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, כד ישראל אהדרו בתיובתא, וסליקו לבירא לעילא, אתייהיבת לון במתנה. וכד תבו לאורח בישא, כדין ומבמות הגיא. כמה דאת אמר (דברים ג׳:כ״ט) ׳ונשב בגיא מול בית פעור׳. על ההוא חובה, יתבו לתתא בגיא. ׳אשר בשדה מואב׳, בגין דסטרא דמואב גרים לון. ולבתר דקבילו עונשייהו, סליקו לרישא, וארימו דגליהון על כלא. כמה דאת אמר ׳ויהי אחרי המגפה׳ (במדבר כה) וכו', ׳שאו את ראש׳. לארמא דגליהון על כלא.
התרגום: דבר אחר, כשישראל חזרו בתשובה, והעלו את הבאר למעלה, נתנה להם במתנה. וכשחזרו לדרך רעה, אז ׳ומבמות הגיא׳. כמו שאתה אומר (דברים ג׳:כ״ט) ׳ונשב בגיא מול בית פעור׳ (דברים ג, כט) - על אותו החטא, ישבו למטה בגיא. ׳אשר בשדה מואב׳, משום שצד מואב גרם להם. ואחר שקבלו את ענשם, עלו לראש, והרימו את דגלם על הכל. כמו שאתה אומר ׳ויהי אחרי המגפה וגו'׳ (במדבר כה), ׳שאו את ראש׳ - להרים את דגלם על הכל.