ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 64: חקת - ׳ויסעו מהר ההר׳ נסיעתם מתורה שבעל פה ומסעי הבאר עד ראש הפסגה › פיסקה 15

׳ומנחליאל במות׳ - ישיבה ברומו של עולם והשפלה כגיא מפני יצר הרע

זוהר חדש · חקת - ׳ויסעו מהר ההר׳ נסיעתם מתורה שבעל פה ומסעי הבאר עד ראש הפסגה · מאמר 64 · פיסקה 15

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, (במדבר כ״א:י״ח-י״ט) וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵ"ל. נַחֲלִין דְּאֵל נָגְדִין עֲלֵיהּ. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. מַאי בָּמוֹת, אִסְתַּלָּקוּת, דְּאִסְתַּלֵּיק וִיתֵיב בְּרוּמֵי עָלְמָא, וְאִשְׁתַּדֵּל בְּמִלִּין עִילָאִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא, אוֹקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד בַּר נָשׁ אִתְדַּבַּק בְּאוֹרַיְיתָא, וִיתֵיב בְּרוּמֵי עָלְמָא, אִיבָּעֵי לֵיהּ לְאַשְׁפָּלָא גַרְמֵיהּ, בְּגִין דְּיִצְרָא בִּישָׁא קַטֵיגוֹרָא דִּמְקַטְרֵג עֲלוֹי, לָא יִשְׁלוֹט עֲלוֹי לְאַסְטָאָה לֵיהּ. וְעַל דָּא, וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא, אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֶעְבַּד כְּגַיְא בְּגִין דְּיִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ הַהוּא דִּיתֵיב בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וַדַּאי, יִצְרָא בִּישָׁא דְּאִקְּרֵי לוֹט, וְשַׁרְיָא בְּמוֹאָב, בְּגִין דְּאִתְדַּבְּקוּתֵיה בְּקַדְמִיתָא לַאֲפָקָא פֵּירָא דְּעוֹבָדִין בִּישִׁין בְּעָלְמָא, בְּמוֹאָב הֲוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית י״ט:ל״ז) ׳וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב׳.

תרגום

וְעַל כֵּן, (במדבר כ״א:י״ח-י״ט) ׳וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל׳. נְחָלִים שֶׁל אֵל נִמְשָׁכִים עָלָיו. ׳וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת׳. מַהוּ ׳בָּמוֹת׳? הִסְתַּלְּקוּת, שֶׁמִּסְתַּלֵּק וְיוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשְׁתַּדֵּל בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הָעֶלְיוֹנִים. ׳וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא׳ - כְּבָר הֶעֱמִידוּהָ. אֲבָל בּוֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁאָדָם נִדְבָּק בַּתּוֹרָה, וְיוֹשֵׁב בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרִיךְ הוּא לְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּצֶר הָרָע הַקַּטֵּגוֹר הַמְקַטְרֵג עָלָיו, לֹא יִשְׁלֹט עָלָיו לְהַטּוֹתוֹ. וְעַל כֵּן, ׳וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא׳, צָרִיךְ הוּא לַעֲשׂוֹת כְּגַיְא, כְּדֵי שֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַיּוֹשֵׁב בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וַדַּאי, יֵצֶר הָרָע הַנִּקְרָא לוֹט, וְשׁוֹרֶה בְּמוֹאָב, מִשּׁוּם שֶׁהִדַּבְּקוּתוֹ מִתְּחִלָּה, לְהוֹצִיא פְּרִי שֶׁל מַעֲשִׂים רָעִים בָּעוֹלָם, בְּמוֹאָב הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, (בראשית י״ט:ל״ז) ׳וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב׳ (בראשית יט, לז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, (במדבר כ״א:י״ח-י״ט) וממדבר מתנה, וממתנה נחליא"ל. נחלין דאל נגדין עליה. ומנחליאל במות. מאי במות, אסתלקות, דאסתליק ויתיב ברומי עלמא, ואשתדל במלין עילאין דאורייתא. ומבמות הגיא, אוקמוה. אבל תא חזי, כד בר נש אתדבק באורייתא, ויתיב ברומי עלמא, איבעי ליה לאשפלא גרמיה, בגין דיצרא בישא קטיגורא דמקטרג עלוי, לא ישלוט עלוי לאסטאה ליה. ועל דא, ומבמות הגיא, איבעי ליה למעבד כגיא בגין דיתפרש מניה ההוא דיתיב בשדה מואב, ודאי, יצרא בישא דאקרי לוט, ושריא במואב, בגין דאתדבקותיה בקדמיתא לאפקא פירא דעובדין בישין בעלמא, במואב הוה, כמה דאת אמר, (בראשית י״ט:ל״ז) ׳ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב׳.

התרגום: ועל כן, (במדבר כ״א:י״ח-י״ט) ׳וממדבר מתנה וממתנה נחליאל׳. נחלים של אל נמשכים עליו. ׳ומנחליאל במות׳. מהו ׳במות׳? הסתלקות, שמסתלק ויושב ברומו של עולם, ומשתדל בדברי התורה העליונים. ׳ומבמות הגיא׳ - כבר העמידוה. אבל בוא וראה, כשאדם נדבק בתורה, ויושב ברומו של עולם, צריך הוא להשפיל את עצמו, משום שיצר הרע הקטגור המקטרג עליו, לא ישלט עליו להטותו. ועל כן, ׳ומבמות הגיא׳, צריך הוא לעשות כגיא, כדי שיפרד ממנו אותו היושב בשדה מואב, ודאי, יצר הרע הנקרא לוט, ושורה במואב, משום שהדבקותו מתחלה, להוציא פרי של מעשים רעים בעולם, במואב היתה, כמו שאתה אומר, (בראשית י״ט:ל״ז) ׳ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב׳ (בראשית יט, לז).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים