ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 63: נשא - כוונת שליח הצבור בברכת כהנים וסדר הסתכלותו לימין ולשמאל › פיסקה 3

המסתכל תחלה לצד שמאלו - ׳ולבם לא נכון עמו׳ שגורם פרוד ולא קשור

זוהר חדש · נשא - כוונת שליח הצבור בברכת כהנים וסדר הסתכלותו לימין ולשמאל · מאמר 63 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וַוי לֵיהּ, לְמַאן דְּאָתָא לִמְפַתֵּי לְמָארֵיהּ, בְּלִבָּא רְחִיקָא, וְלָא בִּרְעוּתָא שְׁלֵימָתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ׳וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׳ ׳וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ׳. וְדָא הוּא שְׁלִיחָא דְצִיבּוּרָא, דְּיִסְתַּכֵּל בְּקַדְמִיתָא בְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא דִּילֵיהּ, בְּגִין דְּיִתְעוֹרֵר סִטְרָא דְדִינָא בְּקַדְמִיתָא, וְעַל יְדֵיהּ הֲוֵי פֵּירוּדָא, וְלָא קִישּׁוּרָא.

תרגום

אוֹי לוֹ, לְמִי שֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת רִבּוֹנוֹ בְּלֵב רָחוֹק וְלֹא בְּרָצוֹן שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ׳וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ׳ ׳וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ׳ (תהלים עח, לז) '. וְזֶהוּ שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר שֶׁמִּסְתַּכֵּל תְּחִלָּה בְּצַד שְׂמֹאלוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְעוֹרֵר צַד הַדִּין תְּחִלָּה, וְעַל יָדוֹ יִהְיֶה פֵּרוּד וְלֹא קִשּׁוּר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ווי ליה, למאן דאתא למפתי למאריה, בלבא רחיקא, ולא ברעותא שלימתא, כמה דאת אמר, (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ׳ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׳ ׳ולבם לא נכון עמו׳. ודא הוא שליחא דציבורא, דיסתכל בקדמיתא בסטרא דשמאלא דיליה, בגין דיתעורר סטרא דדינא בקדמיתא, ועל ידיה הוי פירודא, ולא קישורא.

התרגום: אוי לו, למי שבא לפתות את רבונו בלב רחוק ולא ברצון שלם, כמו שנאמר, (תהילים ע״ח:ל״ו-ל״ז) ׳ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׳ ׳ולבם לא נכון עמו׳ (תהלים עח, לז) '. וזהו שליח הצבור שמסתכל תחלה בצד שמאלו, משום שמתעורר צד הדין תחלה, ועל ידו יהיה פרוד ולא קשור.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בבמדבר מאמר ח, י (קכא.) - התאמה חלקית בזמנא דהאי אילנא וכו'. מדה כנגד מדה הוא לא ייחדם עתה שהיא בפירוד מהת"ת פוגע בו והיינו ויש נספה בלא משפט דהיינו מפני שצדק בלא משפט כדפי' בזוהר פ' האזינו אמר ר' יהודה וכו' כי ע"י…

הסולם: מן המקבילה בבמדבר מאמר ח, י (קכא.) - התאמה חלקית ותקונא דא בעי וכו': ותקון זה צריך להיות בכוונת הלב, ואז הקב"ה מרחם עליו ומכפר עונותיו. אשרי האדם היודע לפתות ולעבוד אדונו ברצון וכוונת הלב. אוי לו למי שבא לפתות רבונו בלב רחוק…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: