ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 62: בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים › פיסקה 4

׳בכל עת׳ שבצדקה - התעוררותה בעליונים ובתחתונים ולא בכנסת ישראל בלבד

זוהר חדש · בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים · מאמר 62 · פיסקה 4

לשון הזוהר

וְכִי ׳בְּכָל עֵת׳ יָכֵיל בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד צְדָקָה, אִי הָכִי תְּרֵיסַר שַׁעֲתֵי בִּימָמָא מַאן יָכֵיל. אֶלָּא הָכֵי אוֹלִיפְנָא, מַאן דְּעָבִיד צְדָקָה, ׳בְּכָל עֵת׳ עָבִיד. מַאי ׳בְּכָל עֵת׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא ט״ז:ב׳) ׳וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳, וְאוֹקְמוּהָ. וְלָא תֵימָא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְחוֹדוֹי, דְּאִיהִי עֵת רַעֲוָוא קַדִּישָׁא דְּצַדִּיק, אֶלָּא אֲפִילּוּ ׳בְּכָל עֵת׳ דִּלְתַתָּא, אַסְגֵי צְדָקָה עֲלַיְיהוּ, וְאִתְעַר צְדָקָה בְּכוּלְהוֹ בְּעִילָּאֵי וּבְתַתָּאֵי. וּבְגִין כָּךְ יְשַׁוֵּי בַּר נָשׁ לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ, וְיִדְבַּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

וְכִי בְּכָל עֵת יָכוֹל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה? אִם כֵּן, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם מִי יָכוֹל? אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ: מִי שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה, בְּכָל עֵת עוֹשֶׂה. מַהוּ ׳בְּכָל עֵת׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט״ז:ב׳) ׳וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ (ויקרא טז, ב) - וּפֵרְשׁוּהָ. וְאַל תֹּאמַר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּכָל עֵת שֶׁלְּמַטָּה, מַרְבֶּה צְדָקָה עֲלֵיהֶם, וּמִתְעוֹרֶרֶת צְדָקָה בְּכֻלָּם, בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ יָשִׂים הָאָדָם לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ וְיִדְבַּק בַּקב"ה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכי ׳בכל עת׳ יכיל בר נש למעבד צדקה, אי הכי תריסר שעתי ביממא מאן יכיל. אלא הכי אוליפנא, מאן דעביד צדקה, ׳בכל עת׳ עביד. מאי ׳בכל עת׳, כמה דאת אמר (ויקרא ט״ז:ב׳) ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳, ואוקמוה. ולא תימא בכנסת ישראל בלחודוי, דאיהי עת רעווא קדישא דצדיק, אלא אפילו ׳בכל עת׳ דלתתא, אסגי צדקה עלייהו, ואתער צדקה בכולהו בעילאי ובתתאי. ובגין כך ישוי בר נש לביה ורעותיה, וידבק ביה בקודשא בריך הוא.

התרגום: וכי בכל עת יכול האדם לעשות צדקה? אם כן, שתים עשרה שעות ביום מי יכול? אלא כך למדנו: מי שעושה צדקה, בכל עת עושה. מהו ׳בכל עת׳? כמו שנאמר (ויקרא ט״ז:ב׳) ׳ואל יבא בכל עת אל הקדש׳ (ויקרא טז, ב) - ופרשוה. ואל תאמר בכנסת ישראל בלבד, שהיא עת רצון קדוש של הצדיק, אלא אפלו בכל עת שלמטה, מרבה צדקה עליהם, ומתעוררת צדקה בכלם, בעליונים ובתחתונים. ומשום כך ישים האדם לבו ורצונו וידבק בקב"ה.

מן המפרשים

כתם פז: מן המקבילה בוירא מאמר ל, א (קטז:) - התאמה חלקית רבי יהודה פתח עת לעשות ליי' הפרו תורתך. עת לעשות מהו הנה הכתוב הזה קשה להולמו עד שרבו בו הפי' ועיקרו במסכת ברכות פ' הרואה ושם יתמצא מה שפרש"י ז"ל ומה שפי' הרמב"ם ז"ל כפי הפשט…

אור החמה: מן המקבילה בוירא מאמר ל, א (קטז:) - התאמה חלקית כד"א ואל יבא בכל עת וגו' ומדקאמר. ואל יבא בכל עת משום דאית עת טובה דהיינו אשת חיל עטרת בעלה. ועת רעה דהיינו לשמרך מאשה זרה נמצאת למד דאיהי אתקריאת עת: דאית לה עת וזמן הם כ"ח עתים…

הסולם: מן המקבילה בוירא מאמר ל, א (קטז:) - התאמה חלקית ר' יהודה פתח וכו': ר"י פתח ואמר, עת לעשות לה' הפרו תורתך. ושואל, עת לעשות לה' מהו. ואומר, אלא כבר בארוהו, אבל עת זהו כנסת ישראל, דהיינו הנוקבא, שנקראת עת, כמו שאתה אומר, ואל יבא…

לכל המפרשים על פיסקה זו