ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 62: בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים › פיסקה 1

׳להנחיל אהבי יש׳ - קושית רבי אלעזר והכרעת אליהו בזרע יעקב

זוהר חדש · בהר - ׳להנחיל אהבי יש׳ סוד היובל והשמטה ומזון תלמידי חכמים מעץ החיים · מאמר 62 · פיסקה 1

לשון הזוהר

רַבִּי שִׁמְעוֹן פְּתַח (משלי ח׳:כ״א) ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׳. מַאי אֹהֲבַי, דָּא אַבְרָהָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ (ישעיהו מ״א:ח׳) ׳זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי׳. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא אַבָּא, וְהָא יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה מִנֵּיהּ קָא אַתְיָין. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא תָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַדְּהָכֵי אָתָא אֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא שְׁרַגָּא עִילָּאָה, שַׁפִּיר קָאֲמַר ר' אֶלְעָזָר, דְּלֵית אֹהֲבִי אֶלָּא זַרְעָא דְיַעֲקֹב. דִּכְתִיב (מלאכי א׳:ב׳) ׳וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׳. בָּדַח ר' שִׁמְעוֹן וּנְשָׁקֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר עַל רֵישֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ, ׳בְּנִי, (משלי כ״ג:ט״ו) אִם חָכָם לִבְּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי׳. קוּם בְּרִי וְיִתְגְּלֵי רָזָא דְהַאי קְרָא, אִזְדַּעֲזַע, וְקָם עַל רַגְלוֹי.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (משלי ח׳:כ״א) ׳לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא׳ - מַהוּ ׳אֹהֲבַי׳? זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיהו מ״א:ח׳) ׳זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, אַבָּא, וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה מִמֶּנּוּ בָּאִים! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן. בֵּינְתַיִם בָּא אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, נֵר עֶלְיוֹן, יָפֶה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁאֵין ׳אֹהֲבַי׳ אֶלָּא זֶרַע יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב (מלאכי א׳:ב׳) ׳וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׳. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְנָשַׁק לְרַבִּי אֶלְעָזָר עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ: ׳בְּנִי, (משלי כ״ג:ט״ו) אִם חָכָם לִבְּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי׳ - קוּם בְּנִי וְיִתְגַּלֶּה סוֹד פָּסוּק זֶה. נִזְדַּעְזַע וְקָם עַל רַגְלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון פתח (משלי ח׳:כ״א) ׳להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׳. מאי אהבי, דא אברהם, דאתמר ביה (ישעיהו מ״א:ח׳) ׳זרע אברהם אהבי׳. אמר רבי אלעזר, אבא אבא, והא ישמעאל ובני קטורה מניה קא אתיין. בההוא שעתא תמה רבי שמעון, אדהכי אתא אליהו. אמר ליה, בוצינא קדישא שרגא עילאה, שפיר קאמר ר' אלעזר, דלית אהבי אלא זרעא דיעקב. דכתיב (מלאכי א׳:ב׳) ׳ואהב את יעקב׳. בדח ר' שמעון ונשקיה לר' אלעזר על רישיה, אמר ליה, ׳בני, (משלי כ״ג:ט״ו) אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׳. קום ברי ויתגלי רזא דהאי קרא, אזדעזע, וקם על רגלוי.

התרגום: רבי שמעון פתח, (משלי ח׳:כ״א) ׳להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׳ - מהו ׳אהבי׳? זה אברהם, שנאמר בו (ישעיהו מ״א:ח׳) ׳זרע אברהם אהבי׳. אמר רבי אלעזר: אבא, אבא, והרי ישמעאל ובני קטורה ממנו באים! באותה שעה תמה רבי שמעון. בינתים בא אליהו. אמר לו: בוצינא קדישא, נר עליון, יפה אמר רבי אלעזר, שאין ׳אהבי׳ אלא זרע יעקב, שכתוב (מלאכי א׳:ב׳) ׳ואהב את יעקב׳. שמח רבי שמעון ונשק לרבי אלעזר על ראשו, אמר לו: ׳בני, (משלי כ״ג:ט״ו) אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׳ - קום בני ויתגלה סוד פסוק זה. נזדעזע וקם על רגליו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: