׳משכבת חיקך שמר פתחי פיך׳ - הנשמה המעידה על האדם בשעת מיתתו
זוהר חדש · אחרי בהמשכו - ׳אשרי משכיל אל דל׳, קדיש הבן ושמונה עשר אלף עולמות · מאמר 61 · פיסקה 9
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא שֶׁהָיוּ מַלְקִין אוֹתִי מַכּוֹת מַרְדּוּת, אָמַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. וּבָאָה נִשְׁמָתִי, וְהַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְמוּנֶּה עַל נִשְׁמָתִי, וְנָתְנוּ כְּתַב אֶחָד מִכָּל מַה שֶׁעָשִׂיתִי. וְנִשְׁמָתִי עָשְׂתָה עֵדוּת עִם הַמַּלְאָךְ, וְאָמְרוּ (דברים י״ז:ו׳) ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת׳. וְעַל דָּא (מיכה ז׳:ה׳) ׳מִשֹׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ׳. וּמַאן אִיהוּ. דָּא נִשְׁמָתָא, דְּהִיא מְעִידָה עַל בַּר נַשׁ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַלְקִים אוֹתִי מַכּוֹת מַרְדּוּת, אָמַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וּבָאָה נִשְׁמָתִי וְהַמַּלְאָךְ שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל נִשְׁמָתִי, וְנָתְנוּ כְּתָב אֶחָד מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְנִשְׁמָתִי עָשְׂתָה עֵדוּת עִם הַמַּלְאָךְ, וְאָמְרוּ (דברים י״ז:ו׳) ׳עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת׳ - וְעַל כֵּן (מיכה ז׳:ה׳) ׳מִשֹׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ׳ (מיכה ז, ה) - וּמִי הִיא? זוֹ הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא מְעִידָה עַל הָאָדָם בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא שהיו מלקין אותי מכות מרדות, אמרתי כל מה שעשיתי. ובאה נשמתי, והמלאך שהיה ממונה על נשמתי, ונתנו כתב אחד מכל מה שעשיתי. ונשמתי עשתה עדות עם המלאך, ואמרו (דברים י״ז:ו׳) ׳על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת׳. ועל דא (מיכה ז׳:ה׳) ׳משכבת חיקך שמר פתחי פיך׳. ומאן איהו. דא נשמתא, דהיא מעידה על בר נש בשעת מיתתו.
התרגום: בשעה שהיו מלקים אותי מכות מרדות, אמרתי כל מה שעשיתי, ובאה נשמתי והמלאך שהיה ממנה על נשמתי, ונתנו כתב אחד מכל מה שעשיתי, ונשמתי עשתה עדות עם המלאך, ואמרו (דברים י״ז:ו׳) ׳על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת׳ - ועל כן (מיכה ז׳:ה׳) ׳משכבת חיקך שמר פתחי פיך׳ (מיכה ז, ה) - ומי היא? זו הנשמה, שהיא מעידה על האדם בשעת מיתתו.