ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 61: אחרי בהמשכו - ׳אשרי משכיל אל דל׳, קדיש הבן ושמונה עשר אלף עולמות › פיסקה 10

הוצאת בן הקצב מבית המטבחים - ולמודו תורה עד שקראו לו רבי

זוהר חדש · אחרי בהמשכו - ׳אשרי משכיל אל דל׳, קדיש הבן ושמונה עשר אלף עולמות · מאמר 61 · פיסקה 10

לשון הזוהר

אִיתְעַר מִשִּׁינְתֵיהּ הַהוּא גַבְרָא, אָזֵיל לִגְלִילָא עִילָּאָה, וַאֲמַר לְגַבְרָא חַד, חָזִיתָא לִינוּקָא דְּאִיהוּ בֶּן קַצָּבָא, דְּמִית בִּזְמַן פְּלוֹנִי. אָמַר לֵיהּ יְנוּקָא דָא דְּאַתְּ שְׁאֵיל עֲלֵיהּ, אִיהוּ אָזֵיל בְּבֵי מִטְבָּחַיָא, וְאִיהוּ רָשָׁע כַּאֲבוּהִי, כָּךְ וְכָךְ יְהֵא לֵיהּ, וְלַאֲבוּהָ, וּלְמֵינִיקְתָּא דְּיַנִיקָא לֵיהּ. אָזֵיל לְמִדְרְשָׁא חַד, שָׁמַע לִינוּקָא דְּהֲוָה אֲמַר, ׳אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְגו'׳ (משלי ב, ד). אָזַל לְבֵי מִטְבָּחַיָא, וְחָזָא לִינוּקָא דְּהֲוָה מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים בְּבֵי מִטְבָּחַיָיא, אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, זִיל עִמִּי, וְאָזַל עִמֵּיהּ, וְאַלְבֵּישׁ יָתֵיהּ, וִיהַב לֵיהּ לְרַב חַד דְּהֲוָה אוֹלִיף לֵיהּ אוֹרַיְיתָא, עַד דְּרָבָא רַבְיָא וּקְרָא. וַעֲבַד לֵיהּ, דְּיֵימַר הַפְטֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וַעֲבַד לֵיהּ דְּיִתְפַּלֵּל. עַד דְּקָרָא וְשָׁנָה וְאִתְחַכֵּם יוֹתֵר, עַד דְּקָרוּ לֵיהּ רַבִּי.

תרגום

הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ, הָלַךְ לְגָלִיל הָעֶלְיוֹן, וְאָמַר לְאִישׁ אֶחָד: הַאִם רָאִיתָ יֶלֶד שֶׁהוּא בֶּן קַצָּב, שֶׁמֵּת בִּזְמַן פְּלוֹנִי? אָמַר לוֹ: יֶלֶד זֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל עָלָיו, הוֹלֵךְ בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְהוּא רָשָׁע כְּאָבִיו, כָּךְ וְכָךְ יִהְיֶה לוֹ וּלְאָבִיו וְלַמֵּנִיקָה שֶׁהֵנִיקָה אוֹתוֹ. הָלַךְ לְבֵית מִדְרָשׁ אֶחָד, שָׁמַע אֶת הַיֶּלֶד שֶׁהָיָה אוֹמֵר, (משלי ב) ׳אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה כַכָּסֶף׳ וְגוֹ׳. הָלַךְ לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְרָאָה אֶת הַיֶּלֶד מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם. אָמַר לוֹ: בְּנִי, בּוֹא עִמִּי. וְהָלַךְ עִמּוֹ, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ, וּנְתָנוֹ לְרַב אֶחָד שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ תּוֹרָה, עַד שֶׁגָּדַל הַנַּעַר וְקָרָא. וְעָשָׂה לוֹ שֶׁיֹּאמַר הַפְטָרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְעָשָׂה לוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל. עַד שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וְהֶחְכִּים יוֹתֵר, עַד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ ׳רַבִּי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: איתער משינתיה ההוא גברא, אזיל לגלילא עילאה, ואמר לגברא חד, חזיתא לינוקא דאיהו בן קצבא, דמית בזמן פלוני. אמר ליה ינוקא דא דאת שאיל עליה, איהו אזיל בבי מטבחיא, ואיהו רשע כאבוהי, כך וכך יהא ליה, ולאבוה, ולמיניקתא דיניקא ליה. אזיל למדרשא חד, שמע לינוקא דהוה אמר, ׳אם תבקשנה ככסף וגו'׳ (משלי ב, ד). אזל לבי מטבחיא, וחזא לינוקא דהוה משחק עם הנערים בבי מטבחייא, אמר ליה, ברי, זיל עמי, ואזל עמיה, ואלביש יתיה, ויהב ליה לרב חד דהוה אוליף ליה אורייתא, עד דרבא רביא וקרא. ועבד ליה, דיימר הפטרה בבית הכנסת, ועבד ליה דיתפלל. עד דקרא ושנה ואתחכם יותר, עד דקרו ליה רבי.

התרגום: התעורר משנתו אותו האיש, הלך לגליל העליון, ואמר לאיש אחד: האם ראית ילד שהוא בן קצב, שמת בזמן פלוני? אמר לו: ילד זה שאתה שואל עליו, הולך בבית המטבחים, והוא רשע כאביו, כך וכך יהיה לו ולאביו ולמניקה שהניקה אותו. הלך לבית מדרש אחד, שמע את הילד שהיה אומר, (משלי ב) ׳אם תבקשנה ככסף׳ וגו׳. הלך לבית המטבחים, וראה את הילד משחק עם הנערים בבית המטבחים. אמר לו: בני, בוא עמי. והלך עמו, והלביש אותו, ונתנו לרב אחד שלמד אותו תורה, עד שגדל הנער וקרא. ועשה לו שיאמר הפטרה בבית הכנסת, ועשה לו שיתפלל. עד שקרא ושנה והחכים יותר, עד שקראו לו ׳רבי׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים